<< · מ"ג רות · ב · יז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה עַד הָעָרֶב וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה וַיְהִי כְּאֵיפָה שְׂעֹרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתְּלַקֵּ֥ט בַּשָּׂדֶ֖ה עַד־הָעָ֑רֶב וַתַּחְבֹּט֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־לִקֵּ֔טָה וַיְהִ֖י כְּאֵיפָ֥ה שְׂעֹרִֽים׃

תרגום (כל הפרק)

וּצְבַרַת שׁוּבְלִין בְּחַקְלָא עַד רַמְשָׁא וְדַשַׁת יָת שׁוּבְלִין דִּצְבַרַת וַהֲוָה שִׁיעוּרְהוֹן כִּתְלָת סְאִין סִעוֹרִין:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יז) "ותלקט", אולם היא לא לקחה צבתים של שכחה רק ותלקט לקט לבד, ולא לקטה בין העמרים רק בשדה רק שלקטה עד הערב ולכן אספה הרבה, ותחבט, כדי שתוכל לנשאו העיר ולא תשא את הקש והמוץ, ויהי כאיפה שעורים, שהוא הלקט העולה משדה כשהוא עושה ארבעה כור וחצי, כמ"ש בירושלמי דפאה דשעור נפילה ד' קבין לכור:

 

<< · מ"ג רות · ב · יז · >>