<< · מ"ג רות · ב · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר בֹּ֙עַז֙ לְנַֽעֲר֔וֹ הַנִּצָּ֖ב עַל־הַקּוֹצְרִ֑ים לְמִ֖י הַנַּעֲרָ֥ה הַזֹּֽאת׃

תרגום (כל הפרק)

וַאֲמַר בּוֹעַז לְעוּלֵימֵיהּ דְּמַנִּי רַב עַל חָצוֹדַיָּא לְאֵידֵין אוּמָּה רִיבָא הָדָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למי הנערה הזאת" - וכי דרכו של בועז לשאול בנשים אלא דברי צניעות וחכמה ראה בה שתי שבלים לקטה שלשה אינה לקטה והיתה מלקטת עומדות מעומד ושוכבות מיושב כדי שלא תשחה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה) "ויאמר בועז לנערו", כאשר ראה בועז את רות מלקטת לבדה בשדה ולפניה עמרים הרבה (כי עד הערב לקטה כאיפה שעורים) חשב שהיא אחת מנשי או מבנות הקוצרים, וחשב שהקוצר אישה או אביה גרש יתר העניים שתלקט היא לבדה, והניחה לאסוף גם מן העמרים וע"כ שאל לנער הנצב על הקוצרים ומשגיח עליהם למי הנערה הזאת, ר"ל למי מן הקוצרים האלה:

 

<< · מ"ג רות · ב · ה · >>