מ"ג קהלת יב יא


<< · מ"ג קהלת · יב · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דִּבְרֵ֤י חֲכָמִים֙ כַּדָּ֣רְבֹנ֔וֹת וּֽכְמַשְׂמְר֥וֹת נְטוּעִ֖ים בַּעֲלֵ֣י אֲסֻפּ֑וֹת נִתְּנ֖וּ מֵרֹעֶ֥ה אֶחָֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דברי חכמים" - שעשו סייג לתורה בגזירות להרחיק את האדם מן העבירה כגון אכילת קדשים עד השחר והם אמרו עד חצות וקריאת שמע דערבית כמו כן

"כדרבנות" - מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה כך דבריהם מכוונים את האדם לדרכי חיים

"וכמשמרות נטועים" - מה מסמר זה קבוע אף דבריהם קבועים ומה נטיעה פרה ורבה אף דבריהם פרים ורבים למצוא בהם טעם

"בעלי אסופות" - מסמרים שיש להם גולגולת אסופה וגסה גרוס"ה בלע"ז כן פירשו דונש בן לברט

"נתנו מרועה אחד" - כל דבריהם דברי אלהים חיים הוא אמרן ורועה אחד נתנן משה מפי הגבורה

"וכמשמרות" - כתוב בשי"ן שהתורה בעשרים וארבעה ספרים וכמנין משמרות כהונה ולויה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דברי" - יש בדברי הקדמונים דברים שהם כדרבונות לבהמה שמיסרים ומפקחים הנפש ויש כמסמרות נטועים הגדולים שיאספו הדלתות שלא יתפרדו וזאת תורת האדם ויש אומרים וכמסמרות נטועים דברי בעלי אסופות הם הלוקטים מספרים רבים ויקברו מחברות אף על פי שיחלקו, כלם לימדם בורא אחד:

ומלת "רועה" - בעבור שדימה האדם לבהמה הצריכה דרבונות:

<< · מ"ג קהלת · יב · יא · >>