פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות קהלת


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיֹתֵ֕ר שֶׁהָיָ֥ה קֹהֶ֖לֶת חָכָ֑ם ע֗וֹד לִמַּד־דַּ֙עַת֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאִזֵּ֣ן וְחִקֵּ֔ר תִּקֵּ֖ן מְשָׁלִ֥ים הַרְבֵּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויותר שהיה קוהלת חכם" - ויותר ממה שנכתב בספר זה היה קוהלת חכם

"ואזן" - עשה אזנים לתורה כקופה זו שאין לה אזנים לאחוז בה ובא ועשה לה אזנים שתיקן עירובין לסייג שמירת שבת ותיקן נטילת ידים סייג לטהרה וגזר על השניות סייג לעריות

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוד למד" - עוד, תמיד כמו עוד טומאתו בו:

"ואזן" - שירים או חבור מאזני החכמה או הוא מן אזנים כענין השמיע:

"וחקר" - והורה דרכים לעם לחקור בהם החכמה ויהיה פועל יוצא לשנים פעולים:

"תקן משלים הרבה" - וידבר שלשת אלפים משל:

<< · מ"ג קהלת · יב · ט · >>