מ"ג קהלת ז יב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֛י בְּצֵ֥ל הַֽחׇכְמָ֖ה בְּצֵ֣ל הַכָּ֑סֶף וְיִתְר֣וֹן דַּ֔עַת הַֽחׇכְמָ֖ה תְּחַיֶּ֥ה בְעָלֶֽיהָ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אלשיך
וזה יאמר, הלא אמרתי "טובה חכמה עם נחלה" שלא יהנה התלמיד חכם מהזולת, הלא הוא כי יהיה לו זכות כפול, זכות עסק התורה וזכות המהנה. וזהו "כי בצל" וכו', כי אשר לו חכמה יהיה לו, כי יהיה "בצל החכמה בצל הכסף," ולא ששכר זה שוה לשל זה כי הצד השוה הוא כי "בצל החכמה בצל הכסף", שכאשר זה "בצל" גם זה "בצל". אך ויתרון דעת החכמה על המהנה בכסף כי תחיה את בעליה, כרבה ואביי שעל שעסקו בידיעתה חיו אחר בא עת מיתתן, מה שאין הכסף של המהנה תלמיד חכם יחיה את בעליו. ובזה יתכן אומרו "בצל הכסף" ולא אמר ובצל הכסף, אם לא היתה הכונה רק להודיע שיהיה שני צללים. אך כיוון גם לומר כי הצד השוה הוא "כי בצל" וכו', כמדובר: