פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות קהלת


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ט֥וֹב שֵׁ֖ם מִשֶּׁ֣מֶן ט֑וֹב וְי֣וֹם הַמָּ֔וֶת מִיּ֖וֹם הִוָּלְדֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טוב שם משמן טוב" - יפה לאדם שם טוב משמן טוב וביום המות טוב השם מיום הולדו לכך הוקש שם טוב לשמן יותר משאר משקין שהשמן אתה נותן לתוכו מים והוא צף ועולה וניכר אבל שאר משקין אתה נותן לתוכן מים והם בולעים טוב שם משמן טוב שמן טוב יורד למטה שנאמר (תהלים קלג) כשמן הטוב היורד על הזקן שם טוב עולה למעלה שנאמר (בראשית יב) ואגדלה שמך שמן טוב לשעה ושם טוב לעולם שנאמר (תהלים עב) יהי שמו לעולם שמן טוב הולך מקיתון לטרקלין ולא יותר ושם טוב לסוף העולם אמר רבי יהודה ברבי סימון מצינו בעלי שמן טוב נכנסו למקום החיים ויצאו שרופי' והם נדב ואביהוא שנמשחו בשמן המשחה ומצינו בעלי שם טוב שנכנסו למקום המיתה ויצאו חיים חנניה מישאל ועזריה שיצאו מכבשן האש

"ויום המות מיום הולדו" - נולדה מרים אין הכל יודעין מה היא מתה נסתלקה הבאר וכן אהרן בעמוד ענן וכן משה במן

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(א) "טוב שם" - גם זה הפסוק טוב שם דבק בראשוני' כי העני היודע שמעשיו טובים יותר כבוד לו הוא השם משמן הטוב ויותר תענוג ויום המות הוא טוב לאשר יש לו שם טוב מיום הולדו כי ביום הולדו לא ידע איש מה יהיה אם טוב וא' רע ובמותו נקרא שמו ונודע שהוא אדם טוב, ויתכן היות ויום המות טוב לבעל השם הטוב בעבור שימצא מנוחה ושכר טוב ולא יראה עמל ואין כן ביום הולדו כי אדם לעמל יולד, ויש מפרשים ויום המות חייב אדם שיעלה על לבו יום המו' מיום הולדו והענין בעצמו טוב לכן איננו מענין הפסוק:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(א) על כן משיב ואומר "טוב שם משמן טוב" וכו'. לומר כי הוא יתברך מראה כי "טוב שם" טוב "משמן טוב" של מלך הנמשח בשמן שיש לו גדולה בעולם הזה. כי הלא "ויום המות" שמראין לו אז אושרו הוא טוב "מיום הולדו", ואז יכיר הרואה בשמחת הצדיק בעל שם טוב ביום המות, והרי הוא כאילו בעולם הזה יהיה לו מראה עינים מטוב העולם הבא, כאשר הזכירו בבראשית רבה (סב ג) על פסוק וימת אברהם וכו', וכמה צדיקים ששמחו נפשותם במה שהראו להם מתן שכרם:

זולת הכתוב בסמוך יאמר כמו שאמרו ז"ל (הוריות יא ב) כי שמן המשחה שהוא שמן הטוב היורד על זקן אהרן משחו בו משכן וכל כליו וכהנים ומלכים ולא חסר ממנו כלום ועדיין כל שיעורו קיים. ובזה יאמר "טוב שם משמן טוב", כי כל מעלת השמן טוב הוא שהוא קיים ולא יחסר, וזה אדרבה מוסיף תמיד." ויום המות "מתפרסם וגדל "מיום הולדו." והוא, כי בבא הצדיק לעולם הזה מכריזין למעלה כי זרח השמש, ויותר הוא מה ששמו מתפרסם כיום הולדו בשמים ובארץ:

או יאמר מי שהוא בעל "שם" טוב הוא "טוב משמן טוב", כי שמן טוב מושחים בו מתים שיתקיים הגוף ולא יפסד, ושם טוב אין צריך לומר שלא יפסד הגוף, כי אם יהיה בו חיות כישן כרבי אלעזר ברבי שמעון (בבא מציעא פד ב) וכרבי אחאי בר יאשיה (שבת קנב ב). וכן אמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי עבודה זרה ג א) אין בין צדיקים מתים לצדיקים חיים אלא הדבור בלבד. ולא עוד אלא שיום המות יש בו חיות "מיום הולדו":

או יאמר "טוב שם" שמאיר לעולם יותר" משמן טוב" הזך ומאיר. והוא מאמר רז"ל (קהלת רבה א ה) כי על הולד הצדיק נאמר וזרח השמש. וזה יאמר "טוב שם" שהוא כשמש המאיר לעולם בזכותו, "משמן טוב" שאינו מאיר רק במקום שהוא בו. ואף על פי שמיתת הצדיק נמשל לביאת השמש כאומרם (שם) על ובא השמש, אין אורו מתמעט במותו, כי "יום המות מיום הולדו", כי משם מאיר למעלה ולמטה כענין זכור לאברהם וכו' (שמות לב יג):

או יאמר "טוב שם "וכו', כי השמן טוב מאיר אך הוא עצמו כלה, אך שם טוב שהוא הכשרון מאיר לאדם ואינו כלה, כי המצות עצמן קיימים וחיים ונעשים אורות ומלאכים סניגורים, ובזה לא יצטער על יום מותו כי "יום המות" הוא טוב לו "מיום הולדו:"

והנה רשב"י במדרש (קהלת רבה ז א) פירש כי "טוב שם משמן" שמושחין בו כהנים ומלכים. יראה כונתו, כי כתר שם טוב גדול מכתר כהונה וכתר מלכות. וראוי לשים לב, למה לא הזכיר גדר כתר תורה. אך הנה ר' (יהודה) [יוחנן] ליישב זה אמר כי בכלל שם טוב הוא באומרו אשרי מי שעמלו בתורה וכו' גדל בשם טוב וכו' ועליו אמר שלמה בחכמתו טוב שם וכו' (ברכות יז א). הנה כי דעתו שאומר טוב שם הוא יום היות עמלו בתורה, ויהיה דעתו שבאומרו טוב שם הוא על ידי תורה שאם לא כן לא עם הארץ חסיד. ולדעתו אחשוב בכונת הכתוב טוב הם הכתרים שקונה האדם על ידי בחירתו מאשר על ידי ירושה, כהונה מאהרן מלוכה מדוד. ומה בין זה לזה, כי אשר על ידי בחירה אין צריך לומר שבמותו לא תסור כתרו ממנו, כי אם גם יתוסף לו אורה וגדולה, מה שאין כן לבעלי שררת מלכות וכהונה גדולה שבמותן אבד כתרם, כי אין שלטון ביום המות (לקמן ח ח) כמו שאמרו ז"ל (קהלת רבה ח ח) שביום סילוק משה רבינו ע"ה הקהיל את ישראל ולא על ידי חצוצרות כי אין שלטון וכו':

מ"ג קהלת · ז · א · >>