מ"ג קהלת ו יב


<< · מ"ג קהלת · ו · יב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל אֲשֶׁר מִי יַגִּיד לָאָדָם מַה יִּהְיֶה אַחֲרָיו תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י מִֽי־יוֹדֵ֩עַ֩ מַה־טּ֨וֹב לָֽאָדָ֜ם בַּֽחַיִּ֗ים מִסְפַּ֛ר יְמֵי־חַיֵּ֥י הֶבְל֖וֹ וְיַעֲשֵׂ֣ם כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁר֙ מִֽי־יַגִּ֣יד לָֽאָדָ֔ם מַה־יִּהְיֶ֥ה אַחֲרָ֖יו תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי מי יודע" - כי מי אשר יודע מעשים טובים ומה לאדם לעשות בחייו שיהיו טובים לו לעולם הארוך

"מספר ימי חיי הבלו" - שהם מעט מספר

"ויעשם" - לאותם מעשים בשעה מועטת שהוא חי שהוא זמן קצר כצל עוף העובר ואף על פי שאמר שלמה כצל סתם ולא פירש אם צל דקל אם צל כותל שהם קבועים כבר פירשו דוד אביו (תהלים קמד) ימיו כצל עובר זהו צלו של עוף הפורח כך נדרש במדרש

"כי מי יגיד לאדם" - במה יתקיים הון שקבץ מעושק לבניו אחריו תחת השמש

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יב) כי מי - גם זה ישוב לענין העני היודע כי לא ידע האדם מה טוב לו בחיים אם העושר ואם העוני וימי חיי הבלו הם במספר ראוי שיעשה אותה כצל עובר ולא יבקש הליכת הנפש עד שיעזוב הממון כי לא יועיל כל מה שיעזוב אפי' לא ידע מה יעשה אחריו בממונו, וענין יעשה כצל שיחשוב במחשבתו כמו שהצל איננו עומד רגע אחד כן ימיו ילכו ויעברו שהם העיקר אף כי כל מה שיקרה להם מטוב ועד רע ועושר ועוני, ופי' אחר בפסוק והסכל ירבה הדברים:

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יב) ושמא תאמר, הלא יראה וישפוט אחרית דבר מטוב הרשעים, כי ידין קל וחומר, ומה אם לעוברי רצונו ייטב להם בעולם הזה, לעושי רצונו לא כל שכן, ויתנחם על מה שיחסר לו בעולם הזה ויעשה טוב. לזה אמר, מה שאמרתי כי יש דברים הרבה מרבים הבל ולא נאמר שידין קל וחומר מעצמו הוא "כי מי יודע מה טוב" המוכן "לאדם", מי הוא שיודע אותו עודנו "בחיים" שעל ידי כן ימשך אחריו. וזהו "מי יודע וכו' בחיים" ולא בלבד יסכל אותו האדם בילדות והשחרות, רק "מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל". והוא, כי עם היות כי הימים הבל ואין בם ממש, העוסק בתורה ומצות יקנה בם איכות קדושה והויה קיימת, והם המתקרבים בעת מותו כמו שאמרו בספר הזוהר (ויחי רכב א) על ויקרבו ימי ישראל וכו'. וזהו "ימי הבלו" נעשים מהיותם הבל "כצל" שיהיה בם עשיה בהויה וקיום להסתופף בם "כצל אשר מי יגיד לאדם מה שיהיה אחריו" לנפשו אחרי מותו אם ייטב לו, אם לא בעוד שהוא פה "תחת השמש" כי לא ידע עד עלות נפשו במותו. לכן טוב טוב היה יהיה לו מראה עינים בחייו לראות קצת מהטוב לשיעמול בערב שבת מה שיאכל בשבת

<< · מ"ג קהלת · ו · יב