<< · מ"ג קהלת · ג · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵ֤ת לִקְר֙וֹעַ֙  וְעֵ֣ת לִתְפּ֔וֹר  עֵ֥ת לַחֲשׁ֖וֹת  וְעֵ֥ת לְדַבֵּֽר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עת לקרוע" - מלכות בית דוד (מלכים י יד) ואקרע את הממלכה וגו'

"ועת לתפור" - (יחזקאל ל לו) והיו לאחדים בידך ולא יחצו עוד לשתי ממלכות

"עת לחשות" - פעמים שאדם שותק ומקבל שכר שנאמר (ויקרא י) וידום אהרן וזכה שנתייחד הדבור עמו שנאמר (שם י) וידבר ה' אל אהרן יין ושכר אל תשת

"ועת לדבר" - (שמות טו) אז ישיר משה (שופטים ד) ותשר דבורה (הושע יד) קחו עמכם דברים

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עת לקרוע" - לחשות מן החשו שהוא פועל עבר במשקל העלו עפר על ראשם ואילו היה לשון ציווי לעתיד היה הה"א פתוח והענין כאשר אמר להם גם אני ידעתי החשו ממנו והנה נהיר שלמה אפי' הדבור יש לו עת:

<< · מ"ג קהלת · ג · ז · >>