פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עמוס


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲקַיְמִינוּן עַל אַרְעֲהוֹן וְלָא יְטַלְטְלוּן עוֹד מֵעַל אַרְעֲהוֹן דִיהָבִית לְהוֹן אֲמַר יְיָ אֱלָהָךְ:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונטעתים על אדמתם", מאז יהיו כעץ הנטוע במקומו שא"א לעקרו מאדמתו כן לא ינתשו עוד מעל אדמתם, כי לא ילכו עוד בגלות לעולם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא ינתשו" - ולא יהיו נעקרים עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם מאז ר"ל לא יגלו עוד ממנה כי שמה ישבו עד עולם

"ונטעתים" - יהיו משורשים כאילן הנטוע

מצודת ציון

"ינתשו" - ענין עקירה כמו לנתוש ולנתוץ (ירמיהו א)

<< · מ"ג עמוס · ט · טו