מ"ג עמוס ז טז

מקראות גדולות עמוס

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה שְׁמַע דְּבַר יְהוָה אַתָּה אֹמֵר לֹא תִנָּבֵא עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא תַטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֑ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֗ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א תַטִּ֖יף עַל־בֵּ֥ית יִשְׂחָֽק׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּכְעַן קַבֵּל פִּתְגָמָא דַייָ אַתְּ אֲמַרְתְּ לָא תִּתְנַבֵּי בִּשְׁמָא דַיְיָָ עַל יִשְׂרָאֵל וְלָא תַלֵיף עַל בֵּית יִשְׂחָק:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ולא תטיף" - ל' נבואה הוא והרבה יש במקרא הטף אל דרום (יחזקאל כ"א)

"ועתה שמע דבר ה'", אולם עתה נאמרה לו נבואה חדשה שלא נבא מקודם, והוא שישראל גלה יגלה מעל אדמתו, וז"ש עתה שמע כי זה נבואה שנתחדשה לי עתה לא ידעתיה מקודם, "אתה אומר לא תנבא על ישראל" שלא אנבא נבואה עתידה מהעתיד לבא עליהם, וגם אם כונתך רק להוכיחם ולהחזירם למוטב לא תטיף (הטפה קטנה מנבואה) מצד שהם "בית ישחק" וישחקו וילעגו על תוכחתך:

ביאור המילות

"לא תנבא, לא תטיף", כבר בארתי (יחזקאל כ"א) כי הטפה קטנה מנבואה, והיא נבואה קצרה כמטיף טיף טיף:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

"ועתה" - כאומר הואיל ואין לי צורך אל שכר הנבואה עתה שמע דבר ה' עם כי אין מקום לקבל ממך שכר על הנבואה ההיא

מצודת ציון

"תטיף" - הוא מל' נטיפה והזלה ומושאל מענין הדבור וכן הטף אל דרום (יחזקאל כ"א)

<< · מ"ג עמוס · ז · טז · >>