מ"ג נחמיה ו ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֻלָּם מְיָרְאִים אוֹתָנוּ לֵאמֹר יִרְפּוּ יְדֵיהֶם מִן הַמְּלָאכָה וְלֹא תֵעָשֶׂה וְעַתָּה חַזֵּק אֶת יָדָי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י כֻלָּ֗ם מְיָֽרְאִ֤ים אוֹתָ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר יִרְפּ֧וּ יְדֵיהֶ֛ם מִן־הַמְּלָאכָ֖ה וְלֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ה וְעַתָּ֖ה חַזֵּ֥ק אֶת־יָדָֽי׃
רש"י
"מיראים אותנו" - מתיראים ממנו וכך הם אומרים ירפו ידיהם וגו'
"ועתה חזק את ידי" - לסייעני בבנין החומהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"כולם" - ענינו כמו כולכם ודוגמתו ואולם כולם תשובו (שם י"ז)
מצודת דוד
"כי כולם" - שהרי לשעבר אתם כולכם הייתם מפחידים אותנו כי תאמרו בעבור הפחד ירפו ידיהם ממלאכת בנין החומה ולא תעשה עוד ואם כן לאויבים תחשבו ואיך אם כן תאמר עתה לחזק את ידי בעצה נכונה ואויב נהפך לאוהב אין זאת או כאומר הנה העבר אין ועתה אשאל חזק את ידי בדברי נחומים ואל תוסיף להפחיד עוד