מ"ג נחמיה ו ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְגַם נְבִיאִים הֶעֱמַדְתָּ לִקְרֹא עָלֶיךָ בִירוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר מֶלֶךְ בִּיהוּדָה וְעַתָּה יִשָּׁמַע לַמֶּלֶךְ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְעַתָּה לְכָה וְנִוָּעֲצָה יַחְדָּו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְגַם־נְבִיאִ֡ים הֶעֱמַ֣דְתָּ לִקְרֹא֩ עָלֶ֨יךָ בִֽירוּשָׁלַ֜͏ִם לֵאמֹ֗ר מֶ֚לֶךְ בִּֽיהוּדָ֔ה וְעַתָּה֙ יִשָּׁמַ֣ע לַמֶּ֔לֶךְ כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְנִֽוָּעֲצָ֖ה יַחְדָּֽו׃
רש"י
"נביאים" - בעלי לשון כמו בורא ניב שפתים (ישעיהו ט')
"לאמר" - שאומרים יש מלך ביהודה
"ועתה ישמע למלך" - אחרי שנקראת מלך ישמע למלך כדברים האלהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נביאים" - ענינו בעלי הדבור כמו ניב שפתים (ישעיהו נ"ז)
מצודת דוד
"וגם נביאים" - רצה לומר ועוד הוספת לפרסם הדבר כי העמדת בעלי לשון היודעים לסדר אמרים במיטב הדבור ושהם יקראו עליך בירושלים בפרסום רב לאמר אתה מלך ביהודה
"ועתה ישמע למלך" - רצה לומר פן יהיה הדבר נשמע למלך ומרה תהיה באחרונה לזה לכה עתה ונועצה יחדיו מה לעשות איך להעלים הדבר