פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות נחמיה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה כִּבְשַׂר אַחֵינוּ בְּשָׂרֵנוּ כִּבְנֵיהֶם בָּנֵינוּ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כֹבְשִׁים אֶת בָּנֵינוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ לַעֲבָדִים וְיֵשׁ מִבְּנֹתֵינוּ נִכְבָּשׁוֹת וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ וּשְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ לַאֲחֵרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֗ה כִּבְשַׂ֤ר אַחֵ֙ינוּ֙ בְּשָׂרֵ֔נוּ כִּבְנֵיהֶ֖ם בָּנֵ֑ינוּ וְהִנֵּ֣ה אֲנַ֣חְנוּ כֹ֠בְשִׁ֠ים אֶת־בָּנֵ֨ינוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֜ינוּ לַעֲבָדִ֗ים וְיֵ֨שׁ מִבְּנֹתֵ֤ינוּ נִכְבָּשׁוֹת֙ וְאֵ֣ין לְאֵ֣ל יָדֵ֔נוּ וּשְׂדֹתֵ֥ינוּ וּכְרָמֵ֖ינוּ לַאֲחֵרִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה כבשר אחינו בשרינו" - ועכשיו אנו חשובים ומיוחסים כאחינו שהם עשירים

"כבניהם בנינו" - כבניהם שהם חשובים ומיוחסים כמו כן מיוחסים בנינו

"והנה אנחנו כובשים" - ועתה יש לנו להיות כובשים ונותנים בנינו ובנותינו לאחרים על עסק מזונותינו

"ויש מבנותינו נכבשות" - וכבר יש קצת מבנותינו שהן נכבשות לאחרים לעבדות

"ואין לאל ידינו" - ואין כח בידינו לפדותם

"ושדותינו וכרמינו לאחרים" - אף שדות וכרמים מסרנו ביד אחרים לפרנסתינו ומה נאכל מעתה כי אין לנו במה להתפרנס

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כבשר אחינו וגו'" - רצה לומר הלא אנחנו טובים ומיוחסים כמו העשירים

"והנה אנחנו כובשים" - ובעל כרחנו נקח בנינו בחזקה למכרם לעבדים בעבור חסרון הלחם

"נכבשות" - כבר הנה נכבשות ביד המלוים בעבור חוב ממון ואין בנו כח להוציאן מידם והתרעמו לומר הלא טובים אנחנו כמו העשירים ומדוע נעבוד אותם הלא מהראוי שיכלכלו אותנו בצדקה

"לאחרים" - כבר המה נתונים לאחרים בעבור חוב ממון

מצודת ציון

"כובשים" - ענין התפישה בחזקה כמו ויכבשום לעבדים (ירמיהו לד)

"לאל" - ענין כח ואומץ כמו יש לאל ידי (בראשית ל"א)

<< · מ"ג נחמיה · ה · ה · >>