פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּאׇזְנֵ֣י כְ֭סִיל אַל־תְּדַבֵּ֑ר
  כִּֽי־יָ֝ב֗וּז לְשֵׂ֣כֶל מִלֶּֽיךָ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"באזני כסיל אל תדבר". דברי חכמה כי הוא יבזה ויגנה שכל מליך והחכמה שבהם:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך", כבר התבאר שיש הבדל בין הכסיל ובין האויל, שהאויל מסתפק בחקי החכמה, אבל הכסיל לפעמים ידע חקי החכמה רק נלוז מהם מפני תאותו, ולכן האויל אם יש אפשרות לברר לו חקי החכמה במופת היה חוזר מאולתו, לא כן הכסיל, שבורח מן החכמה הגם שידע ערכה, מפני שחוסמת בפני תאותו. והנה חק החכמה א"א לברר במופתי התבונה, אבל ע"י השכל יוכלו להשכיל חקי החכמה, שהשכל הוא כח חד עובר גם על השכלת החכמה, ומי שהוא משכיל יוכל לדבר באזני האויל, שאם יוכל להשכיל אותו ישוב מאולתו, אבל לא לכסיל, כמ"ש לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת כמו שפרשתי שם, ולכן אמר "באזני כסיל אל תדבר", כי גם "לשכל מליך יבוז" באשר אינו רוצה בחכמה והשכלה:


ביאור המילות

"כסיל". הוא הנלוז מחקי החכמה מפני תאותו כמ"ש בכ"מ.

"לשכל", הבדלו מן בינה למעלה (כ"א ט"ז) שהשכל הוא כח חד שבו יעבור על דברים שאין הבינה שולטת, ובו יבין גם חקי החכמה, וע"כ נמצא ומשכילים בכל חכמה (דניאל א') ולא נמצא לשון בינו חכמה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תדבר" - מה מדברי החכמה, כי לחסרון דעתו יבזה מאמריך הנאמרים בהשכל.

מצודת ציון

"מליך" - מאמריך, כמו (תהלים קלט): "אין מלה בלשוני".

<< · מ"ג משלי · כג · ט · >>