מ"ג משלי כא כג


<< · מ"ג משלי · כא · כג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֹׁמֵ֣ר פִּ֭יו וּלְשׁוֹנ֑וֹ
  שֹׁמֵ֖ר מִצָּר֣וֹת נַפְשֽׁוֹ׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שומר פיו". מי שהוא שומר פיו ולשונו מלדבר שומר נפשו מצרות רבות כי רעות רבות יתחדשו מפני חטא הדבור כמו שקדם:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שומר פיו" - מלהרבות בדברים.

"שומר וגו'" - כי אם ירבה אמרים לא יחדל מדבר פשע, וחוטא נפשו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

... אך יש תנאי, שאז צריך להישמר בל ישובו הנכבשים לכבוש את העיר, וזה, במה ש"ישמור פיו ולשונו", שהם מבצר של החכמה, שהיא הנפש המדברת, כי דרך שם ייכנסו האויבים לצור על הנפש, אם בשמירת הדיבור כפשוטו, ואם במה ש"פה" רומז על דיבור החכמה וה"לשון" רומז על דיבור התבונה, שצריך לשמרם בל ילוז מדרך החכמה ובינה, ובזה "שומר נפשו" הרוחנית "מצרות", בל יצורו לה אויביה הלוחמים עליה תמיד, עת הורם חומתה ונגלה הסוכך.

ביאור המילות

"פיו", "ולשונו" - התבאר הבדלם למעלה (מלבי"ם על משלי י כ).
 

<< · מ"ג משלי · כא · כג · >>