מ"ג מלכים ב כג לה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה אך העריך את הארץ לתת את הכסף על פי פרעה איש כערכו נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעה נכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת הָאָרֶץ לָתֵת אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי פַרְעֹה אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב נָתַ֤ן יְהֽוֹיָקִים֙ לְפַרְעֹ֔ה אַ֚ךְ הֶעֱרִ֣יךְ אֶת־הָאָ֔רֶץ לָתֵ֥ת אֶת־הַכֶּ֖סֶף עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה אִ֣ישׁ כְּעֶרְכּ֗וֹ נָגַ֞שׂ אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ לָתֵ֖ת לְפַרְעֹ֥ה נְכֹֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש כערכו" - כפי עשרו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והכסף". שתחלה ענש פרעה את הארץ, ואחר שהמלך יהויקים קבל עליו לתתו לו והיה לו ככר זהב ולא מאה ככר כסף (כי יאשיה בודאי לא עבר על וכסף וזהב לא ירבה לו מאד), וקבל רשות מפרעה להעריך את הארץ על הכסף, ואח"כ הוסיף מדעתו ונגש את הכסף ואת הזהב מעם הארץ. גם יל"פ כי אחר שעם הארץ המליכו את יואחז הקטן לפני אחיו הגדול שלא כמשפט כנ"ל, ומסתמא השרים והסגנים היו ידם עם יהויקים, כי עם הארץ הם ההמון, וכיון שפרעה הענישם עונש ממון בעבור זה היה עיקר העונש לעם הארץ וההמון, ויהויקים עשה כעין פשרה שהכסף לקח מכל הארץ, והזהב לקח רק מעם הארץ לבד, וז"ש אך העריך את הארץ לתת את הכסף, שזה נתנה הארץ בכלל, ועז"א איש כערכו נגש את הכסף, אבל ואת הזהב נגש את עם הארץ, שזה לקח מן עם הארץ לבד. והנה בד"ה (א' ג, טו) חושב בני יאשיה ארבעה הבכור יוחנן והשני אליקים והשלישי צדקיה והרביעי שלום, ודעת חז"ל בהוריות (שם) ובכריתות (ה א) שיוחנן הוא יואחז, ואף שיהויקים הוא הבכור יוחנן היה בכור למלכות, ולדעת הראב"ע שלום הוא יהואחז, וראייתו ממה שכתוב בירמיה (כב, יא) כה אמר אל שלום בן יאשיה המולך תחת יאשיה אביו אשר יצא מן המקום הזה לא ישוב שם עוד, ולדעת חז"ל שם שלום הוא צדקיה, ועיין מה שכתוב בירמיה שם: