מ"ג מלכים ב כא יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונטיתי על ירושלם את קו שמרון ואת משקלת בית אחאב ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה את הצלחת מחה והפך על פניה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָטִיתִי עַל יְרוּשָׁלַ‍ִם אֵת קָו שֹׁמְרוֹן וְאֶת מִשְׁקֹלֶת בֵּית אַחְאָב וּמָחִיתִי אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה אֶת הַצַּלַּחַת מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָטִ֣יתִי עַל־יְרוּשָׁלַ֗͏ִם אֵ֚ת קָ֣ו שֹֽׁמְר֔וֹן וְאֶת־מִשְׁקֹ֖לֶת בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וּמָחִ֨יתִי אֶת־יְרֽוּשָׁלַ֜͏ִם כַּאֲשֶׁר־יִמְחֶ֤ה אֶת־הַצַּלַּ֙חַת֙ מָחָ֔ה וְהָפַ֖ךְ עַל־פָּנֶֽיהָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משקולת" - הוא חוט שהבונים חומה קושרין בו עופרת לכוין בו את החומה

"ימחה את הצלחת" - יקנח את הקערה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונטיתי את קו שומרון". הקו מודדים בה את החומה ארכה ורחבה, והמשקולת מכונים אותה בגובהה. ומצייר כי על שומרון נטה קו תהו להחריבה מתחת, ועל בית אחאב נטה משקולת להשמידו בגבהה, ר"ל שאין לו חלק לעוה"ב (עמ"ש בישעיה כ"ח על ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת): "ומחיתי". כמו שממחין ומקנחין את הצלחת להסיר כל הנדבק בו ואח"כ הופכים על פניו בל יתנו שם עוד ד"א, כן יסיר כל העם הנמצא בירושלים וילכו בגולה ואח"כ יחריבנה עד שלא יהיה באפשר עוד לדור שם מחדש: