פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות מלכים ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן בּוֹ֙ ר֔וּחַ וְשָׁמַ֥ע שְׁמוּעָ֖ה וְשָׁ֣ב לְאַרְצ֑וֹ וְהִפַּלְתִּ֥יו בַּחֶ֖רֶב בְּאַרְצֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושמע שמועה" - ויעלה מעליכם ושב לארצו ולא מחמת השמועה אלא לאחר זמן ישוב לארצו בבושת פנים והפלתיו שם בחרב ומה היא השמועה וישמע אל תרהקה שמע שיצא תרהקה להלחם עמו ועלה מעל ירושלים והלך לכוש ונלחם עם תרהקה ופוט ומצרים שעמו ונצחם ונטל חמדת אוצרותיהם ובא לירושלים ונפל שם הוא שאמר (ישעיהו מה יד) יגיע מצרים וסחר כוש וגו' עליך יעבורו וגו'

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושב לארצו" - סוף הדבר יהיה שישוב לארצו בפחי נפש ובארצו אפיל אותו בחרב

"נותן בו רוח" - אעיר רצונו ללכת מפה כאשר ישמע שמועה היא שמועת תרהקה מלך כוש

מצודת ציון

"רוח" - רצון כמו (יחזקאל א יב)אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת