מ"ג מלכים ב יא ד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח את שרי המאיות [המאות] לכרי ולרצים ויבא אתם אליו בית יהוה ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא אתם את בן המלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי המאיות [הַמֵּאוֹת] לַכָּרִי וְלָרָצִים וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית יְהוָה וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהוָה וַיַּרְא אֹתָם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבַשָּׁנָ֣ה הַ֠שְּׁבִיעִ֠ית שָׁלַ֨ח יְהוֹיָדָ֜ע וַיִּקַּ֣ח ׀ אֶת־שָׂרֵ֣י המאיות הַמֵּא֗וֹת לַכָּרִי֙ וְלָ֣רָצִ֔ים וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם בְּרִ֜ית וַיַּשְׁבַּ֤ע אֹתָם֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה וַיַּ֥רְא אֹתָ֖ם אֶת־בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכרי" - שרי המאות לגבורים ושרי מאות לרצים ולשון כרי שלא אמר לכרים שם דבר של קבוצת הגבורים (ברני"ר בלע"ז)

"ויכרות להם ברית" - שיהיו בעזרתו להמליך את בן המלך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שרי המאות לכרי ולרצים". יל"פ שרי המאות של הכרי והרצים, "וכרי" הוא מענין כרתי ופלתי שהם הגבורים. ויל"פ שלקח שרי המאות, וכן לקח הכרי והרצים. ובד"ה (ב' כג, כ) נזכר אחר כך האדירים והמושלים: "וירא אותם את בן המלך".

ובד"ה (שם, ב) שהם סבבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי ישראל וראשי האבות לירושלים ושם כרתו ברית עם המלך וכו':

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויכרות" - להיות האהבה ביניהם ולהיות ידם עמו להמליך את בן המלך והשביעם על זאת

"שרי המאות" - מן הכהנים והלוים

"לכרי ולרצים" - גם לקח הכרים והרצים

"יהוידע" - יתכן שהוא יוחנן הנזכר בדברי הימים (דה"א ה, לה) ועיין בסוף הספר בחשבון הדורות

"ובשנה השביעית" - למספר השנים שהיה מתחבא

מצודת ציון

"לכרי" - כמו לכרים ויקראו כן השרים על דרך השאלה וכמו שכתוב (ישעיהו לד ו)מדם כרים ועתודים