מ"ג מלכים ב טו א
מ"ג מלכים ב · טו · א · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיָרׇבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ עֲזַרְיָ֥ה בֶן־אֲמַצְיָ֖ה מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בשנת עשרים ושבע" - שנויה בסדר עולם שבשנת כ"ז לירבעם נתנגע עזריה ומלך מלכות מנוגעת אבל התחלת מלכות עזריה היתה כאחת עם מלכות ירבעם (רצה לומר מה שמלך אחר מות אביו יואש ולא התחלת חשבון ימי מלכותו כי ירבעם מלך שלשה שנים בחיי אביו מאז היתה חשבון ימי מלכותו) כי עזריה מלך ט"ו שנים בחיי אביו והוא בעת מת יואש (ולכך לא תלה מלכותו המנוגעת במלכות עצמו כי לא היינו יודעין אם חושב מהזמן שמלך בחיי אביו או משמת אביו אבל עתה כאילו יאמר בשנת כ"ז למלכותו והוא כ"ז לירבעם אם כן חושב מזמן שמלך הוא בחיי אביו והוא הזמן אשר מלך ירבעם משמת אביו)
מצודת ציון
"עזריה" - הוא עוזיהו האמור בדברי הימים (ב כו א ג) ולמטה (ל לב לד)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ישראל וזה נמשך עד כ"ד שנה למלכות עוזיה שהוא כ"ז לירבעם שעד אז היתה תחת ממשלת ישראל, ובשנת העשרים ושבע התחזק עוזיה ומלך מלכות חזקה בפ"ע בלתי נכנע תחת ירבעם, וכן לקמן י"ז א' כדוגמא זו, ומבאר בד"ה (ב' כו, טז) שבחזקתו גבה לבו ונכנס להקטיר ונצטרע, ואם נאמר כדברי חז"ל שזה היה באמצע מלכות עוזיה ואמרו שיותם נולד בימי חלוטו היה זה שלש שנים אח"ז, וכבר מוכח שעוזיה נתנגע בחיי ירבעם ממש שעמוס נתנבא בימי עוזיה ובימי ירבעם שנתים לפני הרעש, הרי ששתי שנים לפני הרעש היה עדיין ירבעם חי, וממ"ש בד"ה (א' ה, יז) והמה התיחשו בימי ירבעם ובימי יותם שאמר זה על שיותם היה שופט את הבית מבואר שכבר היה מנוגע בימי ירבעם שזה בשנת הל"ז לעוזיה, וידענו שהיה מנוגע ט"ו שנים לכל הפחות, ועל שהיה מנוגע קודם זמן זה אין ראיה מפורשת רק מדרך הסברא כיון שידענו שבכ"ז שנה לירבעם התחזק במלכותו כמ"ש שבשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עוזיה, מן הסברא שקרוב לזה הזמן נכנס להקטיר, כי כן כתוב שבחזקתו גבה לבו עד להשחית, וממ"ש בנבואת הושע (א, א) ועמוס (א, א) שנבאו בימי עוזיה יותם וכו' ובימי ירבעם בן יואש, למה נזכר ירבעם? שאם רצה להזכיר מלכי ישראל שבימיהם נבא, הלא היו עוד כמה מלכים אחר ירבעם בימים האלה, וע"כ שהזכיר ירבעם כיון שבתחלת מלכות עוזיה היה כבר ת"י ירבעם, והיה המלכות ע"ש ירבעם, ועז"א בימי עוזיה ובימי ירבעם היינו בעת שהיה עוזיה ת"י ירבעם שאז נקרא המלכות ע"ש ירבעם, ובימי עוזיה היינו מכ"ז לירבעם ואילך שאז התחילו ימי עוזיה שמלך בפ"ע, ומזה ידענו ששנתים לפני הרעש שנבא עמוס היה עדיין ת"י ירבעם, וכיון שבשנת כ"ז לירבעם מלך עוזיה בפ"ע היה זה שנה או שנתים לפני הרעש עכ"פ, ומבואר שהרעש היה בשנת הכ"ה או הכ"ו לעוזיה ויותם נולד בימי חלוטו כדברי חז"ל. וכן מבואר ממ"ש בישעיה (ז, ח) ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם, שהוא נחשב מנבואת עמוס שהיה שנתים לפני הרעש עד שש לחזקיה שגלו עשרת השבטים, מבואר שמן העת ההיא היה כ"ח שנים לעוזיה ט"ו של יותם ט"ז של אחז ושש של חזקיה הוא ס"ה. מבואר שמעת הרעש חי עוזיה כ"ו שנים כדברי חז"ל:
מ"ג מלכים ב · טו · א · >>