מ"ג מלכים ב ח כו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי מלך ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמׇלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֤ם אִמּוֹ֙ עֲתַלְיָ֔הוּ בַּת־עׇמְרִ֖י מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בת עמרי" - ולמעלה (פסוק יח) נאמר שיהורם אביו נשא בת אחאב וידמה שעמרי גדלה ונקראת בתו אף כי בני בנים הם כבנים

"בן עשרים ושתים שנה" - ובדברי הימים (דה"ב כב, ב) נאמר בן ארבעים ושתים שנה ושנויה בסדר עולם שמנין הזה אינה ללידת אחזיה כי אם לצמיחת מלכות עמרי על כל ישראל שהיתה על ידי שנשא יהושפט את בתו לאשה כמו שנאמר שם (ויתכן שנשאה שנה אחת לפני מלוך עמרי על כל ישראל והיה אם כן מ"ב שנה מקוטעות) ובעבור היות אחזיה מזרעו קרה לו שנהרג עם מלך ישראל על ידי יהוא ולזה תלה מלכותו בצמיחת מלכות עמרי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בן עשרים ושתים שנה". ובד"ה (שם כב, ב) כתוב בן ארבעים ושתים? ומלבד שסותר לכאן א"א זה כלל, דהא כל ימי יורם אביו היו ארבעים שנה, ואיך היה בנו בן מ"ב במותו? ופי' הרד"ק שיורם חי יותר מארבעים שנה, ולא מנה מימי מלכותו אלא שמונה שנה שמלך בחזקתו אבל מעת שנפל לידי הערבאים וחלה לא מנה, ומאז מלך בנו והיה בן עשרים ושתים כמ"ש כאן, וזה נמשך עשרים שנה שחי יורם בחליו, וכשמת היה אחזיה בן ארבעים ושתים, כמ"ש בד"ה, וימי מלכות אחזיה אחרי מות אביו היה רק שנה אחת. ואני מתפלא מאד, הא אחזיה מת ביחד עם יורם בן אחאב, ויורם בן אחאב לא מלך רק י"ב שנה, ואיך יתכן שהיו עוד עשרים שנה באמצע? וחז"ל פי' בסדר עולם, שר"ל שהיה בן ארבעים ושתים מהתחלת מלכות עמרי, ור"ל שנגזר על מלכות עמרי שלא ימשך רק מ"ב שנה, ואח"כ ימח מארץ זכרו וזכר בניו, ואחזיה שהיה ג"כ נכד לעמרי מצד אמו מלך בשנה ההיא וע"כ נהרג ביחד עם בית אחאב לקיים מ"ש (מ"א כא, כא) והכרתי לאחאב משתין בקיר, ועז"א ושם אמו עתליה בת עמרי וילך בדרך בית אחאב, ר"ל שהיה נצר משרשו וגם הלך בדרכו, ולכן עמו נפל שדוד, ולמעלה אמר שיהורם נשא בת אחאב וקראה בת עמרי שבני בנים כבנים: "וילך את יורם". זה היה נסבה מה' למען יאבד עם בית אחאב כמ"ש בד"ה (ב' כב, ז):