מצודות על מלכים ב ח
<< · מצודות על מלכים ב · ח · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אל ביתה" - כי החזיקו בה אחרים בהיותה בפלשתיםפסוק ד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כל הגדולות" - כל הנפלאות הגדולות אשר עשה כי לא ידע המלך מכולםפסוק ה (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויהי הוא מספר" - בעת שספר למלך מה שהחיה אלישע את בן השונמית קרא מקרה שבאה אז השונמית עם בנה לצעוק אל המלך בעבור ביתהפסוק ו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"השיב" - אמור להשיב לה הכל ואף תבואות השדה אשר גדל בה מעת עזבה את השדה עד עתה
מצודת ציון
"סריס" - שר
"עזבה" - הניחהפסוק ט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וכל טוב דמשק" - כל מיני מאכל טוב הנמצא בדמשק
מצודת ציון
"בנך" - רצה לומר מכניע לך כבן לאביופסוק י (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אמר לו" - רצה לומר לנחמו אמור לו שיחיה אבל האמת הוא אשר הראני ה' בנבואה כי מות ימותפסוק יא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויעמד" - העמיד את פניו לצד אחר לבל יראה דמעות עיניו מזלפין
"וישם עד בוש" - שם פניו בצד האחר עד התעכב זמן רב וכשלא יכול עוד להתאפק הרים קול בבכי והחזיר פניו מעתה הואיל ואי אפשר עוד להסתיר הבכי
מצודת ציון
"בוש" - ענין איחור כמו (שופטים ג כה)ויחולו עד בושפסוק יב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי ידעתי וגו'" - וזוכר אני עתה בדבר ולזה אבכה
"מבצריהם" - ערי מבצריהם תבעיר באש
"והרותיהם" - הנשים ההרות תבקע בטנם להוציא הולדות
מצודת ציון
"תשלח" - ההבער קרוי שלוח כי עשה יעשה שליחותו שהולך ממקום למקום ושורף הכל
"ועולליהם" - בניהם הקטנים
"תרטש" - ענין בקיעה כמו (הושע יד א)עולליהם ירוטשופסוק יג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי מה עבדך" - וכי כוחי רב כל כך לעשות כדבר הזה
"מלך" - ואז יהיה בידך הכח הרב הזהפסוק טו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויפרוש על פניו" - להקיר חמימות אש החולי
"וימות" - בעבור זה מת כי סרה החום מן החוץ אל הפנים
מצודת ציון
"המכבר" - תרגם יונתן גונבא והוא מין בגד עב כי ותכסהו בשמיכה (שופטים ד יח)תרגומו כמו כן בגונבאפסוק טז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ובשנת חמש ליורם בן אחאב" - שנויה בסדר עולם שיהושפט המליך את יהורם בנו שתי שנים שלימות בחייו דהיינו בשנת כ"ג למלכו כי כ"ה מלך והיה אם כן בשנת ה' ליורם בן אחאב כי הוא מלך בי"ט ליהושפט ולזה אמר ובשנת חמש ליורם בן אחאב וגו' ויהושפט וגו' ורצה לומר אז יהושפט מלך את יהורם בנו ויהיה מלך כמו המליך או מלת חמש עומדת במקום שתים וכאילו אמר וחמש ליהושפט וחושב מזמן מלחמות רמות גלעד שהיה ראוי למות לולא חמלת ה' עליו וכאילו נעשה אז בריה חדשה ומלך אז אבל ליורם בן אחאב הם חמש שנים מקוטעות והם קצת שנת י"ט מיהושפט וכ' וכ"א וכ"ב וקצת כ"ג כי אז המליך את יהורם בנו והם שתי שנים לפני מותו כי בכ"ה מת וליהושפט עצמו הם חמש שנים שלימות מזמן מלחמת רמות גלעד והם מקצת שנת י"ח מתחילת מלכותו וי"ט וכ' וכ"א וכ"ב ומקצת שנת כ"גפסוק יז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"שמנה שנים" - ומקוטעות היו ובהם כלולים שתי השנים אשר מלך בחיי אביופסוק יט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כל הימים" - רצה לומר כל ימי המלכות
"את יהודה" - רצה לומר מלכי יהודה
"ולא אבה" - עם שהיו ראוים להשחתה כי יהורם וביתו עשו הרע
מצודת ציון
"ניר" - כמו נר ורוצה לומר מלך המאיר כנרפסוק כ (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וימליכו" - כי עד הנה היה עליהם נציב מלך מתחת יד מלכי יהודהפסוק כא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וינס" - אחר שהכה מה בהם נס מיד לאהליו כי פחד מאדום
"הסובב אליו" - הסמוך אליו ולא עצר כח ללכת בעומק המלחמה
"קם לילה" - כי לא עצר כח ללחום עמהם ביום בפומבי
"צעירה" - שם מקום מארץ אדוםפסוק כב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אז" - בעת ההיא פשע גם לבנה ונזכרת היא (ביהושע טו מב) בערי נחלת יהודה והיתה סמוכה לאדום ופשעה גם היא במלך יהודהפסוק כה (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בשנת שתים עשרה" - כי יהורם בן יהושפט מלך בשנת ה' ליורם בן אחאב וח' שנים מקוטעות מלך הרי כלו בי"ב ליורם בן אחאב ואז מלך אחזיהפסוק כו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בת עמרי" - ולמעלה (פסוק יח) נאמר שיהורם אביו נשא בת אחאב וידמה שעמרי גדלה ונקראת בתו אף כי בני בנים הם כבנים
"בן עשרים ושתים שנה" - ובדברי הימים (דה"ב כב, ב) נאמר בן ארבעים ושתים שנה ושנויה בסדר עולם שמנין הזה אינה ללידת אחזיה כי אם לצמיחת מלכות עמרי על כל ישראל שהיתה על ידי שנשא יהושפט את בתו לאשה כמו שנאמר שם (ויתכן שנשאה שנה אחת לפני מלוך עמרי על כל ישראל והיה אם כן מ"ב שנה מקוטעות) ובעבור היות אחזיה מזרעו קרה לו שנהרג עם מלך ישראל על ידי יהוא ולזה תלה מלכותו בצמיחת מלכות עמרי