מ"ג מלכים ב ח יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעמד את פניו וישם עד בש ויבך איש האלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעֲמֵד אֶת פָּנָיו וַיָּשֶׂם עַד בֹּשׁ וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּעֲמֵ֥ד אֶת־פָּנָ֖יו וַיָּ֣שֶׂם עַד־בֹּ֑שׁ וַיֵּ֖בְךְּ אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִֽים׃

"ויעמד את פניו" - פנים של צער שלו שהיה מבקש לבכות העמיד שלא יבכה בפני חזאל וישם לבו לעמוד ולהתאפק "עד בוש" - כמו בושש ולא יכול להתאפק ויבך

"ויעמד" - העמיד את פניו לצד אחר לבל יראה דמעות עיניו מזלפין

"וישם עד בוש" - שם פניו בצד האחר עד התעכב זמן רב וכשלא יכול עוד להתאפק הרים קול בבכי והחזיר פניו מעתה הואיל ואי אפשר עוד להסתיר הבכי

"בוש" - ענין איחור כמו (שופטים ג כה)ויחולו עד בוש

"ויעמד". ת"י ואסחר ית אפוהי ואוריך עד סגי: