מ"ג מלכים ב ד טז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי [את] חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אתי [אַתְּ] חֹבֶקֶת בֵּן וַתֹּאמֶר אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֗אמֶר לַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה אתי אַ֖תְּ חֹבֶ֣קֶת בֵּ֑ן וַתֹּ֗אמֶר אַל־אֲדֹנִי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אַל־תְּכַזֵּ֖ב בְּשִׁפְחָתֶֽךָ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ואמר לזמנא הדין בעדן דאתון קימין תהא מחבקא ברא ואמרת בבעו רבוני נביא דיי לא יתכדיב פתגמך באמתך:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למועד הזה כעת חיה" - כמו שאת קיימת היום ולשלום כך תהי קיימת למועד הזה וחובקת בן

"אל אדוני" - אל תאמר חובקת בן מה לי חבוקו אם סופי לקוברו וזה שאמרה לו כשמת הלא אמרתי לא תשלה אותי

"אל תכזב" - אל תראני דבר שיפסוק יש בידך לבקש רחמים וינתן לי בן אך בבקשה ממך אל תתן לי אלא בן של קיימא

"אל תכזב" - כמו (שם נ יא) לא יכזבו מימיו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חיה" - כן נקראת היולדת ובדברי רבותינו ז"ל (יומא עג ב)והחיה תנעול את הסנדל

"תכזב" - ענינו דבר הנפסק כמו (ישעיהו נח יא)אשר לא יכזבו מימיו 

מצודת דוד

"אל תכזב" - אל תאמר דבר הנפסק בעבור לשמח לב שפחתך ועל כי אמר חובקת בן המורה לשעשוע מה ולא הבטיחה שיתקיים לזה אמרה אל תשמחני בדבר שאינו מתקיים

"אל אדוני" - אל תדבר כדברים האלה

"את חובקת בן" - רצה לומר תשעשעי עצמך עם בנך לחבקו ואף כי בתחלה לא דבר עמה פה אל פה אבל אחר שראה צניעותה שעמדה בפתח חזר לדבר עמה

"למועד הזה כעת חיה" - רצה לומר לזמן הבא כעת הראויה להיות חיה רוצה לומר יולדת והיא ככלות תשעה חדשים שהם ימי הריון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"למועד הזה כעת חיה". פי' הרלב"ג שר"ל למועד של הרגע ההוה שאני מדבר שנקראת עת חיה, כי הזמן העבר הוא עת מתה שאינה במציאות, והעתיד לא נולד עדיין, רק זמן ההוה הוא החי: "אל תכזב בשפחתך". כאשר אמר לה את חובקת בן, שזה מורה רק שתחבוק אותו לא שיאריך ימים (כי היל"ל ולך בן כמ"ש המלאך לשרה (בראשית יח, ט) כעת חיה ולשרה בן), וגדר הכזב הוא דבר הפוסק ואינו מתקיים (כמו (ירמיה טו, יח) היו תהיה לי כמו אכזב), אמרה לו הגם שידעתי שלא תשקר ואלד בן הלא אם ימות אח"כ תהיה הבטחה כוזבת ופוסקת: