מ"ג מלכים א י ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגד לה שלמה את כל דבריה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כׇּל־דְּבָרֶ֑יהָ לֹֽא־הָיָ֤ה דָּבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"לא היה דבר" - מכל דברי חידותיה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה כי הכל ידע והגיד לה את כולם

"את כל דבריה" - אשר שאלה אותו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגד לה שלמה את כל דבריה". שבעת הגיד חדתה הגיד דבריה בעצמם, כי הבין דבורה העקרי הלביי ועי"כ ידע תעלומות לבבה, למשל כשאמר שמשון מהעז יצא מתוק, הגם שהדבור החיצוני היה חדה, הדבור הפנימי חשב שהעז הוא הארי והמתוק הוא הדבש, וחשב המעשה שקרה עם הארי, וזאת ידע שלמה כי הבין מחשבת הלב הנקשר עם הדבור בחכמת אלהים אשר בו, ועי"כ לא היה דבר נעלם מן המלך:

<< · מ"ג מלכים א · י · ג · >>