מ"ג מלכים א יט טו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך על ארם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו לֵ֛ךְ שׁ֥וּב לְדַרְכְּךָ֖ מִדְבַּ֣רָה דַמָּ֑שֶׂק וּבָ֗אתָ וּמָשַׁחְתָּ֧ אֶת־חֲזָאֵ֛ל לְמֶ֖לֶךְ עַל־אֲרָֽם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובאת" - אל דמשק

"ומשחת" - הלשון הזה יורה על מינוי הגדולה והושאל ממשיחת מלכי ישראל שהיתה משיחה ממש

"לך שוב לדרכך" - בדרך אשר באת הנה והוא במדבר דמשק

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר". אז אמר לו כי הנהו ממלא רצונו מה שמקנא על כבוד ה' ויעניש את העם ע"י חזאל ויהוא ואלישע, שאלה

יהיו נגד הג' מחנות שראה שמורים פורעניות רוח רעש ואש, ונגד ג' החטאים שחשב, שנגד מ"ש אשר עזבו בריתך, יכם חזאל שאינו בן ברית. ונגד את מזבחותיך הרסו, יכם יהוא שהרס מזבח הבעל, ונגד את נביאך הרגו, יהרגם אלישע. אולם במ"ש שאינו רוצה לשוב לנבאות עוד כי מקנא הוא, צוה שימשח את אלישע אחר שאינו יכול לנבאות ע"י קנאתו: "ובאת ומשחת את חזאל" וכו' "ואת יהוא". הסדר לא היה כן, שתחלה נמשח אלישע אח"כ יהוא ואח"כ חזאל, אולם לקמן (כא, כט) בארתי שע"י תשובת אחאב נשתנה הגזרה שהריגת יהוא לא יהיה בימיו רק בימי בנו, ומטעם זה לא נמשח יהוא ע"י אליהו רק ע"י אלישע והקדים משיחת אלישע למשיחת יהוא, וכן עי"כ נשתנה ונתאחרה גם גזרת חזאל. וראיתי מפרשים מ"ש (מ"ב ב, ט) ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, היינו ששני דברים שהיו מוטלים על אליהו שהוא משיחת יהוא ומשיחת חזאל, יהיו אלי, וכן היה ששניהם נעשו ע"י אלישע. ולפ"ז מ"ש והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא הוא לפי גזרה הקדומה, ואח"ז היה בהיפך. והרי"א פירש שאנשים שאין ראוים ליפול ע"י חזאל כמו בית אחאב הנשים והטף, יפלו ע"י יהוא, ואנשים שראוים להמלט מחרב יהוא, כמו הנערים המנוערים שהתקלסו באלישע, ימית אלישע, ואינו מדבר על סדר הזמן, עי"ש: