מ"ג מלכים א יז טו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא [היא והוא] וביתה ימים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ וַתֹּאכַל הוא והיא [הִיא וָהוּא] וּבֵיתָהּ יָמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֵּ֥לֶךְ וַֽתַּעֲשֶׂ֖ה כִּדְבַ֣ר אֵלִיָּ֑הוּ וַתֹּ֧אכַל הוא והיא [הִֽיא־וָה֛וּא] וּבֵיתָ֖הּ יָמִֽים׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ימים" - אמרו רבותינו ז"ל שנה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותלך". באר כי "עשתה כדבר אליהו", שעשתה העוגה לו תחלה ואחר כך לה, והטעם בזה כי עקר הברכה היה

בשבילה לא בשביל אליהו, ולפי זה "ותאכל היא והוא", היא היתה האוכלת בעצם וראשונה והוא היה טפל אליה בזה ואוכל בזכותה, כמו שכתוב הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך. ובאר "שכד הקמח לא כלתה", ששרה הברכה על הכד, וזה "כדבר ה'", לא על פי דבר אליהו וכחו: