מ"ג מלכים א ט יג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֕אמֶר מָ֚ה הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י אָחִ֑י וַיִּקְרָ֤א לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ כָּב֔וּל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ארץ כבול" - ארץ כבלים ארץ טיט שהרגל משתקע ונכבלת בה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אחי" - אוהבי ורעי

"כבול" - מלשון (תהלים קמט ח) בכבלי ברזל 

מצודת דוד

"ארץ כבול" - רצה לומר ארץ טיט אשר הרגלים משתקעים בה כאילו אסורים בכבלי ברזל ובעבור זה היו מעטים פירותיה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר מה הערים". ר"ל הלא לא יוציאו פרי תבואה כפי הצורך: "ויקרא להם ארץ כבול". ר"ל, ארץ חול שאינו עושה פירות, ונתן לו את הערים בחזרה, וזה שנזכר בדברי הימים (שם ח, ב) שהערים אשר נתן חירם לשלמה (ר"ל שנתן לו בחזרה) בנה שלמה אותם ויושב שם את בני ישראל שהם יעבדו אדמתה ויתנו העשרים אלף כורים לחירם, ועי"כ נשאר ביניהם ההתקשרות להבא, ואז: