מ"ג מלכים א ה כד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל חפצו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֨י חִיר֜וֹם נֹתֵ֣ן לִשְׁלֹמֹ֗ה עֲצֵ֧י אֲרָזִ֛ים וַעֲצֵ֥י בְרוֹשִׁ֖ים כׇּל־חֶפְצֽוֹ׃


מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וספר שכן היה "שחירם נתן לו עצי ארזים ועצי ברושים", "ושלמה נתן לו" ללחם ביתו "עשרים אלף כור חטים ועשרים אלף כור שמן כתית מדי שנה בשנה". ופה לא השלים הספור, והשלימו עזרא בד"ה, שאחר השליחות

הזה הנזכרת פה שנרצה לו לתת לו עצים משלו, חזר שלמה ושלח אליו השליחות שנזכרת בד"ה "כאשר עשית חסד עם" "דוד אבי ותשלח לו ארזים לבנות לו בית לשבת בו", ר"ל הלא זה דומה כמו שעשית עם דוד ששלחת לו ארזים משלך, וכן הבטחת לעשות עמדי, אבל "אני הנה בונה לשם ה' אלהי וכו' והבית אשר אני בונה גדול", וע"כ תוסיף בחסדך "לשלוח" ג"כ "ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון", הוסיף שני דברים, איש חכם לעשות בזהב, גם שישלח אלגומים, והוסיף עוד ולהכין לי עצים לרוב, ושם פרט שכר העבדים החוטבים וכורתי העצים, שלהם נתן עשרים אלף כור חטים וכן שעורים, וגם יין ושמן כ"א עשרים אלף בתים. וע"ז באה התשובה מן חירם פעם שנית בכתב, ששלח לו איש חכם יודע בינה לחירם אביו, וכן גלה לו שנרצה בהשכר שפרט לעבדי חירם ושהוא יביא לו העצים על ים יפו שמשם יעלם לירושלים: