מ"ג מלכים א ה יט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנני אמר לבנות בית לשם יהוה אלהי כאשר דבר יהוה אל דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על כסאך הוא יבנה הבית לשמי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִנְנִ֣י אֹמֵ֔ר לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֗ה אֶל־דָּוִ֤ד אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר בִּנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֶתֵּ֤ן תַּחְתֶּ֙יךָ֙ עַל־כִּסְאֶ֔ךָ הֽוּא־יִבְנֶ֥ה הַבַּ֖יִת לִשְׁמִֽי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנני אומר". ר"ל אני הוא שיכול לאמר "לבנות בית לשם ה' אלהי", היינו בכוונה מיוחדת לשם ה' בלא שום פניה חיצונית, אחר שאין לי לקוות למצוא על ידי הבית מנוחה ממלחמות: "כאשר דבר ה' אל דוד אבי שבנך אשר אתן" "תחתיך על כסאך". והוא כבר ימצא ממלכה נכונה בשלות השקט: "הוא יבנה הבית לשמי". דייקא, לשם ה' ביחוד, שזה העיקר הנרצה בבנין הקדוש הזה: