מ"ג מלכים א ה א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושלמה היה מושל בכל הממלכות מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים מגשים מנחה ועבדים את שלמה כל ימי חייו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּשְׁלֹמֹ֗ה הָיָ֤ה מוֹשֵׁל֙ בְּכׇל־הַמַּמְלָכ֔וֹת מִן־הַנָּהָר֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם מַגִּשִׁ֥ים מִנְחָ֛ה וְעֹבְדִ֥ים אֶת־שְׁלֹמֹ֖ה כׇּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"מן הנהר" - היוצא מן העדן שהוא תחילת המזרח עד ארץ פלשתים

"מגשים" - והמה היו מגישים מנחה והיו עובדים את שלמה להעלות לו המס

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (א - ח) לפי הסדר הי"ל לספר תחלה ויהי לחם שלמה וכו', ואח"כ יאמר ושלמה היה מושל וכו', כי הוא רודה בכל

עבר הנהר וכו'. וכן מ"ש בפסוק ז' וכלכלו הנציבים וכו' הוא מיותר, שכבר אמר זה. גם הסתירה שיש בענין מספר הארוות סוסים בין ספר זה לספר ד"ה:

ג] "ושלמה". היה צריך להגדיל שולחנו מצד גודל מלכותו ויקר תפארת גדולתו, כי "היה מושל בכל הממלכות", ושולחן המלך יגדל כפי גודל מלכותו. וגם בזה לא היה למשא אל העם, כי כולם "מגישים מנחה ועובדים את שלמה", ועי"ז ינקו ישראל חלב העמים והגיע להם שפע מן הארצות הנכנעים תחתם: