מ"ג מלכים א ד כ


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרב אכלים ושתים ושמחים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהוּדָ֤ה וְיִשְׂרָאֵל֙ רַבִּ֔ים כַּח֥וֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב אֹכְלִ֥ים וְשֹׁתִ֖ים וּשְׂמֵחִֽים׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"על הים" - על שפת הים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ב] ועתה יאמר כי היה יכול להגדיל שולחנו ביתר שאת, אם מצד העם המכלכלים אותו "שהיו רבים כחול", והיה להם שופע שובע גדול די והותר, שכולם "אוכלים ושותים ושמחים", ובזה לא הכביד עליהם מצדם, שהגם שלפי החשבון שחשב הרי"א היו אוכלים על שולחן המלך ששים אלף אנשים בכל יום, לא יהיה זה למעמסה אל עם רב כחול, אשר לא חסר להם כל טוב, לכלכל כמספר הזה: