מ"ג מלכים א ב מ
<< · מ"ג מלכים א · ב · מ · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקם שמעי ויחבש את חמרו וילך גתה אל אכיש לבקש את עבדיו וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּקָם שִׁמְעִי וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֣קׇם שִׁמְעִ֗י וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ גַּ֙תָה֙ אֶל־אָכִ֔ישׁ לְבַקֵּ֖שׁ אֶת־עֲבָדָ֑יו וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְעִ֔י וַיָּבֵ֥א אֶת־עֲבָדָ֖יו מִגַּֽת׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וילך" - בכדי שילך על החמור לגת
"לבקש" - לשאול מאכיש להחזיר לו עבדיו
מצודת ציון
"ויחבוש" - ענין תקון האוכף כמו (שם יז כג) ויחבוש את החמורמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ירושלים ומערי העמים שאין חשש מרד, בפרט שנודע יציאתו שהלך מפני אונס לבקש את עבדיו. וז"ש, א] "וילך גתה", וחשב שע"ז אינו מוזהר. ב] שהלך "אל אכיש", לא אל בני עמו. ג] שהלך "לבקש את עבדיו", ונראה בעליל שלא הלך לקשור קשר. ד] "וילך שמעי ויבא את עבדיו", הרי הלך ושב מיד, ולא עבר ע"מ שצוהו לדור בירושלים:
<< · מ"ג מלכים א · ב · מ · >>