מ"ג מיכה ז יא

מקראות גדולות מיכה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ יוֹם הַהוּא יִרְחַק חֹק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
י֖וֹם לִבְנ֣וֹת גְּדֵרָ֑יִךְ י֥וֹם הַה֖וּא יִרְחַק־חֹֽק׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּעִדָנָא הַהִיא יִתְבַּנְיָן כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל בְּעִדָנָא הַהִיא יִתְבַּטְלָן גְזֵירַת עַמְמַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יום לבנות גדריך" - מוסב על האומרה אלי ועוד היא אומרת אלי יום לבנות גדריך שאת מצפה לו אותו היום ירחק חוקו זמנו יאריך ולא יבא לעולם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יא-יב) "יום", מסב פניו אל כנ"י, והמאמרים מקבילים, "יום לבנות גדריך יום הוא, יום ההוא ירחק חק ועדיך יבא", ר"ל היום המוכן לבנות את גדריך (שבגדרות צאן הנבנות יתקבצו צאן פזורה) "יום הזה יום הוא" ר"ל הוא יום קבוע ועומד לפני ה', וגם ר"ל שיום הזה הוא יום ואין לילה עמו, כי הימים שלפניו יהיה לילה ולא יום, ישוב ויאמר, הגם כי "יום ההוא ירחק חק" שבאמת חקו וזמנו ירחק לעתים רחוקות ובאחרית הימים, בכ"ז "עדיך יבא" כמ"ש אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא, "למני אשור" יבא אל הגליות השבים "מני אשור וערי מצור" אשר שם הגלו בימי סנחריב, "ולמני מצור" היינו הגלות אשר בארץ מצרים "ועד נהר" פרת, כמ"ש ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, וכמ"ש והחרים ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר, "וים" הגליות שגלו בצד מערב שהוא הגליות שנעשו ע"י הרומים הם יבאו "מים", וגולי הצפון יבוא "מהר ההר" שהוא בצפון א"י:


ביאור המילות

"חק". קצב של הזמן, כי שם חק כולל קצב כל דבר, חק חג על פני מים, מדוע לא כליתם חקכם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יום לבנות" - ר"ל יבוא יום לבנות גדרי חרבותיך וביום ההוא ירחק ממך חוק העכו"ם אשר הטילו עליך מאז חוק המס והשעבוד

מצודת ציון

"גדריך" - מלשון גדר וכותל

"חק" - ענין דבר קבוע

<< · מ"ג מיכה · ז · יא · >>