<< · מ"ג מיכה · ז · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ אִישׁ אֶת אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָבַ֤ד חָסִיד֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְיָשָׁ֥ר בָּאָדָ֖ם אָ֑יִן כֻּלָּם֙ לְדָמִ֣ים יֶאֱרֹ֔בוּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִ֖יהוּ יָצ֥וּדוּ חֵֽרֶם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אָבָדוּ חֲסִידַיָא מִן אַרְעָא וּדְקָשִׁיט בֶּאֱנָשָׁא לֵית כּוּלְהוֹן לְמִשְׁפַּךְ דַם זַכַּאי כַּמְנִין גְבַר יַת אֲחוֹהִי מָסְרִין לִגְמִירָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישר באדם אין" - אדם ישר בבני אדם אין "יצודו חרם" - יצודו בחרמם ובמצודתם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יארבו" - מלשון אורב

"יצודו" - מלשון צדיה

"חרם" - כמו בחרם והוא הרשת וכן משטח חרמים (יחזקאל כו

מצודת דוד

"יצודו חרם" - יצוד אותו ברשתו

"לדמים יארובו" - מארבים לשפוך דם

"אבד חסיד" - עתה יפרש המשל ויאמר הנה אבד חסיד מן הארץ ואין איש ישר בין בני אדם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבד" מפרש נגד אין אשכול לאכול, "אבד חסיד מן הארץ" שהחסיד שעשה כל מעשהו יותר על החיוב בין במצות שבין אדם למקום בין במצות שבין אדם לחברו וזה נדמה כאשכול המלא ענבים כן היה מלא פרי צדקה ומשפט, וכמ"ש חז"ל אשכול איש שהכל בו, זה נאבד מן הארץ, ונגד בכורה אותה נפשי אמר "וישר באדם אין" שיהיה עכ"פ איש העושה עפ"י היושר במצות שבין אדם לחברו, ועל זה אמר באדם, ר"ל במצות הנוהגות מאדם לאדם ג"כ אין, כי בהפך "כולם לדמים יארבו", לשפוך דם, "ואיש יצוד את אחיהו בחרם" ופח יקוש ללכוד אותו:

ביאור המילות

"ישר באדם". היינו בדברים שבין אדם לחברו, כי סתם ישר כולל יותר והוא מעלה גדולה מאד כמ"ש בפי' משלי:
 

<< · מ"ג מיכה · ז · ב · >>