מ"ג מיכה ז א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי קַיִץ כְּעֹלְלֹת בָּצִיר אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֣לְﬞלַי לִ֗י כִּ֤י הָיִ֙יתִי֙ כְּאׇסְפֵּי־קַ֔יִץ כְּעֹלְﬞלֹ֖ת בָּצִ֑יר אֵין־אֶשְׁכּ֣וֹל לֶאֱכ֔וֹל בִּכּוּרָ֖ה אִוְּתָ֥ה נַפְשִֽׁי׃
תרגום יונתן
רש"י
"כאפסי קיץ" - נקוד חטף קמץ שאינו ל' פועל כמו יושב אומר אלא לשון מפעל כמו (ישעיהו לג) אוסף החסיל כאסיפת קיץ והם סופי תאינים שהן רעות וכן תרגם יונתן כסיופי קייטא
"כעוללות בציר" - ת"י כעוללן בתר קטוף
"אין אשכול לאכול" - כתרגומו לית גבר דביה עובדין טבין
"בכורה" - תאינה טובה המתבשלת בעתה כתרגומו לטביא חמדת נפשימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אללי" - מלשון יללה וכן אם רשעתי אללי לי (איוב י)
"קיץ" - ר"ל פירות הקיץ
"כעוללות" - הם הענבים הגרועים הנלקטים בסוף
"בציר" - כן יקרא תלישת הענבים כמו כי תבצור כרמך (דברים כ"ד)
"אשכול" - כן יקרא הענף שהענבים תלוים בו כמו ואשכול ענבים (במדבר י"ג)
"בכורה" - כן יקרא פרי שנגמר בשולה כמו כבכורה בתאנה בראשיתה (הושע ט)
"אותה" - מלשון תאוה וחשק
מצודת דוד
"אין אשכול לאכול" - אין אני מוצא אשכול של ענבים לאכול ר"ל אין אני מוצא איש צדיק בדור
"בכורה" - נפשי מתאות תאנה בכורה שנתבשלה בעתה הטובה למאכל וכאומר הנה נפשי אותה ואין לה והוא כפל ענין במ"ש
"כעוללות בציר" - כאלו כבר נאספו אף העוללות של הבציר הנלקט באחרונה ר"ל אף הבינונים נאספו
"אללי לי" - הנביא מקונן ואומר אללי לי כי הייתי אני כבזמן אסיפת פירות הקיץ כאלו כבר נאספו כולם ולא נמצא עוד בשדה ר"ל הועמדתי לנביא בזמן שנאספו צדיקי הדורמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •