מ"ג מיכה ו יב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס וְיֹשְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ שָׁקֶר וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם׃
תרגום יונתן
דְעַתִּירָאָה מָלָן אוֹצְרֵיהוֹן חֲטוֹף וְיָתְבָהָא מְמַלְלִין שְׁקָר וְלִישַׁנְהוֹן נִכְלִין בְּפוּמְהוֹן:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ולשונם רמיה בפיהם" - לשונם תדבר רמיה בפיהם כי הלשון היא המדברת בתוך הפה
"עשיריה" - עשירי העיר ההיאמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ולשונם". שם לשון בא על הדיבור התבוני, וזה המבדיל בינו ובין שפה כמ"ש בפי' ספר משלי, ויחס אליו הרמיה, כמ"ש משפת שקר מלשון רמיה (תהלות ק"כ) עמש"ש: