פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו סו יא


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה

מנוקד: לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ.

עם טעמים: לְמַ֤עַן תִּֽינְקוּ֙ וּשְׂבַעְתֶּ֔ם מִשֹּׁ֖ד תַּנְחֻמֶ֑יהָ לְמַ֧עַן תָּמֹ֛צּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּ֖ם מִזִּ֥יז כְּבוֹדָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משד" - ל' שדים

"תמוצו" - (שוציי"ר בלע"ז)

"מזיז כבודה" - מכבוד גדול הזז וממשמש לבא לה

"זיז" - (אישמובימנ"ט בלע"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"למען תינקו", מדמה אותם לילדים על חיק אמותם, תחלה "יינקו וישבעו מן שוד התנחומים", ואח"כ "ימצו" עוד במציצה, לא לשבעה "רק להתענג" מן זיז, שהוא עיגול של דבש, "של הכבוד", כאילו אצל שוד התנחומין בולט עוד זיז קטן של הכבוד שיהיה אחר הגאולה כמו שמפרש, שזה לא יינקו רק שאחר שיינקו מהשד יתנו להם זיז ודבר בולט של דבש ומתיקה למוץ כדי להתענג ביתר שאת:


ביאור המילות

"שד, זיז". זיז דבר קטן הבולט כמו רקיק קטן של מיני מתיקה שנותנים לתינוק לכן אמר תמצו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען תמוצו" - למען תהיו מוצצים ומתענגים מן הכבוד הזו והמשמש לבוא לה והוא כפל ענין במ"ש לומר שהרבה טובה תקבלו בבוא עת בניינה

"למען תינקו" - התאבלתם עליה למען שתראו בשמחתה ותינקו ותשבעו משדי תנחומיה כי ידעתם אשר זה יהיה גמולכם

מצודת ציון

"תינקו" - מלשון יניקה

"משד" - כמו משד בפת"ח וכן ושד מלכים תינקי (לעיל ס)

"תנחומיה" - מלשון נחמה

"תמצו" - מלשון מציצה כמו שתית מצית (לעיל נא)

"והתענגתם" - מלשון תענוג

"מזיז" - מלשון הזזה ממקום למקום וכן וזיז שדי ירענה (תהלים פ)