מ"ג ישעיהו סג יב



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מוֹלִיךְ֙ לִימִ֣ין מֹשֶׁ֔ה זְר֖וֹעַ תִּפְאַרְתּ֑וֹ בּ֤וֹקֵֽעַ מַ֙יִם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת ל֖וֹ שֵׁ֥ם עוֹלָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מוליך לימין משה זרוע תפארתו" - הקב"ה היה מוליך לימין משה את זרוע גבורתו בכל עת שהיה צריך לעזרתו של הקב"ה היה זרועו מוכן לימינו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בוקע" - איה הבוקע מפניהם מי הים והירדן לעשות לעצמו שם גבורה עד עולם

"מוליך" - מוסב על מלת איה לומר איה המוליך לימין משה את זרוע תפארתו ר"ל חוזק ה' היתה מוכנת למשה בכל עת חפצו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מוליך", מספר כי הנסים שנעשו ע"י משה היו מעולים מצד ארבע מעלות.
  • א) שהיו הנסים תמידים בכל עת שרצה הרועה הנאמן, ועז"א "מוליך", שהוליך הזרוע הנסיית אצלו תמיד להשתמש בו בכל עת שירצה.
  • ב) שלא היו הנסים ע"י מלאך ואמצעי, רק "שהוליכם לימין משה", שזרוע הנסיית עמדה אצל ימינו מבלי אמצעי ביניהם.
  • ג) שלא היו הנסים ע"י מעשה ישראל וזכותם רק ע"י כח ה' ורצונו שעז"א "זרוע" (כי כבר בארתי כ"פ שזרוע ה' מציין הכח הפועל אותות ומופתים בלא עזר ממעשה התחתונים וזה ההבדל בינו ובין יד ה').
  • ד) שלא היו הנסים קשורים עם הטבע רק נסים גדולים ומפורסמים, שעז"א "תפארתו". להתפאר במו לעיני כל.

"בוקע מים מפניהם" מה שבקע המים מפניהם, לא היה רק בשביל להצילם כי היה יכול להצילם בלעדי נס כזה בדרך טבעי, כי תכליתו היה כדי "לעשות לו שם עולם" כמ"ש שמעו עמים ירגזון: