מ"ג ישעיהו סג י



<< · מ"ג ישעיהו · סג · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֵ֛מָּה מָר֥וּ וְעִצְּב֖וּ אֶת־ר֣וּחַ קׇדְשׁ֑וֹ וַיֵּהָפֵ֥ךְ לָהֶ֛ם לְאוֹיֵ֖ב ה֥וּא נִלְחַם־בָּֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והמה מרו" - הקניטו כמו ממרים הייתם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מרו" - מלשון מרי ומרד 

מצודת דוד

"ויהפך" - אז נהפך להם לאויב להביא עליהם הרעות והוא נלחם בם ולא באו במקרה

"והמה מרו" - ר"ל לא כן היה כפי מה שחשב אשר לא שקרו בו כי המה מרו בו ועצבו לפני רוח קדשו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והמה מרו", אבל המה לא שמרו להודות לה' חסדו רק מרו בו והחליפו מצותיו. והנה תחלה "עצבו את רוח קדשו", שבמה שגרמו ע"י מרים שיעניש אותם היה רוח קדשו מתעצב ע"ז, מצייר זה כאב המתעצב עת יכה את בנו אהובו, אבל אח"כ "ויהפך להם לאויב" עד ששש על רעתם, (כמ"ש והיה כאשר שש ה' עליכם להטיב אתכם וגו' כן ישיש להאביד אתכם), ואח"כ "הוא" בעצמו "נלחם בם", ולא לבד שעזבם ביד אויב ושש על רעתם כי נלחם בם בפועל והרע להם בידים עד שהיה ענשם לא טבעי רק השגחיי, (כמ"ש בפי' הפסוק כי צורם מכרם וה' הסגירם עיי"ש):

ביאור המילות

"מרו, ועצבו". אינם נרדפים, מרה משתתף עם שמות מורים מרידה. ועצב עם שמות המורים על יגון. כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון, שאח"כ שהוצרך להענישם נעצב על לבו:
 

<< · מ"ג ישעיהו · סג · י · >>