מ"ג ישעיהו נג ט
<< · מ"ג ישעיהו · נג · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו עַל לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתֵּ֤ן אֶת־רְשָׁעִים֙ קִבְר֔וֹ וְאֶת־עָשִׁ֖יר בְּמֹתָ֑יו עַ֚ל לֹא־חָמָ֣ס עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א מִרְמָ֖ה בְּפִֽיו׃
רש"י
"את רשעים" - לרעת הרשעים נתרצה ליקבר ולא יכפור באלהים חיים
"ואת עשיר במותיו" - ולדעת המושל מסר עצמו בכל מיני מות שגזר עליו על לא רצה לקבל עליו (כפירה) לעשות רעה ולחמוס חמס ככל העכו"ם אשר היה גר ביניהם
"ולא מרמה בפיו" - לקבל עליו עבודת כוכבים ומזלותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"על לא חמס עשה" - ר"ל ובחנם גזר עליו המיתה לא על החמס שעשה ולא על המרמה שבפיו כי לא עשה החמס ולא דבר מרמה ובעלילה בא
"ואת עשיר במותיו" - מוסב על מלת ויתן לומר שמסר עצמו להסכים עם דעת העשיר המושל בכל מיני מיתות שגזר עליו למען יעמוד באמונתו
"ויתן את רשעים קברו" - מסר עצמו להקבר עם הרשעים ודומה להם בענין רע ובבזיון ר"ל לא רצה לעבור על דת להנצל מזה
מצודת ציון
"עשיר" - ר"ל מושל כי על פי הרוב ימשול העשיר
"במותיו" - מלשון מיתהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ויתן". פועל סתמי, מוסב על העוצר והשופט. וקברו נמשך לשתים ואת קבר עשיר:<< · מ"ג ישעיהו · נג · ט · >>