מ"ג ישעיהו מד ה



<< · מ"ג ישעיהו · מד · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֶה יֹאמַר לַיהוָה אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוָה וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֶ֤ה יֹאמַר֙ לַיהֹוָ֣ה אָ֔נִי וְזֶ֖ה יִקְרָ֣א בְשֵֽׁם־יַעֲקֹ֑ב וְזֶ֗ה יִכְתֹּ֤ב יָדוֹ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וּבְשֵׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל יְכַנֶּֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

דֵין יֵימַר מִדָּחֲלַיָא דַייָ אֲנָא וְדֵין יְצַלֵי בְשׁוּם יַעֲקֹב וְדֵין יְקָרֵיב קוּרְבָּנֵהּ קֳדָם יְיָ וּבִשְׁמָא דְיִשְׂרָאֵל יִתְקְרֵי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זה יאמר לה' אני" - אלו צדיקים גמורים

"וזה יקרא בשם יעקב" - אלו קטנים בני רשעים

"וזה יכתוב ידו לה'" - אלו בעלי תשובה

"ובשם ישראל יכנה" - אלו הגרים כך שנויה באבות דרבי נתן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובשם ישראל יכנה" - ובהם יהיה מי אשר יכנה עצמו בשם ישראל אלו הגרים אשר יתוספו עליהם

"וזה יכתוב ידו לה'" - אלו בעלי תשובה שיחייבו את עצמם לשוב לה' כמו המתחייב את עצמו בכתב ידו

"וזה יקרא בשם יעקב" - אלו הקטנים בני רשעים לא יהיו נוטים אחר דעת אביהם הרשעים אלא יקראו א"ע בשם יעקב להיות צדיקים כמוהו

"זה יאמר" - הצדיקים שבהם יאמרו אנו מעולם לה' להאמין בו 

מצודת ציון

"יכנה" - שם שאינו שם העצמי וכן אכנך ולא ידעתני (לקמן מ"ה)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זה", השפע האלהית והכרת ה' תתרבה כ"כ עד שירבו המדרגות בהכרת ה', עד כי ימצא,
  • א) "מי שיאמר לה' אני", עכו"ם שיכירו את ה' והגם שלא יקבלו תורתו יאמרו שהם לה' ולא לאל נכר.
  • ב) ימצא "מי שיקרא בשם יעקב", שהוא המון העם מזרע יעקב שישמרו יחוסם לנצור דת אבותיהם, וגם ימצאו "מי שיכתב ידו לה'" הם צדיקים ההולכים לפני ה' תמיד עד שיכתוב ידו לה', כמו שנותן על עצמו שטר שעבוד להקדיש מעשה ידיו לעושיהם שלא לעשות בידו שום דבר חול רק מה שהוא לה' ולשמירת מצותיו, והאיש הזה "בשם ישראל יכונה", כי הוא יהיה הנהגתו למעלה מן הטבע, ר"ל בעת שיכתוב ידו לה' אז יקרא לו ה' בשם חדש ויכנהו בשם ישראל, לאות על שהוא שורר על הטבע בהיותו עבד ה':

ביאור המילות

"יכתב ידו". היד נקבה בכ"מ, ובזה תבין פרושי:

"יכנה". הכינוי בעברי הוא שם הכבוד והמעלה שמוסיפים לאדם על שמו העצמי, כמו שם ישראל על שם יעקב. ולקמן (מה ד') ואקרא לך בשמך (וגם) אכנך, בשם כבוד,וכ"פ באיוב (לב כא כב), וכן בלשון התלמוד יקרא השם הנוסף על שם הלידה כינוי, רק שבלשון התלמוד יהיה לפעמים לגנאי, לא כן בעברי, וההבדל בין יעקב ישראל (למעלה ט' ז'):
 

<< · מ"ג ישעיהו · מד · ה · >>