מ"ג ישעיהו מג ז
<< · מ"ג ישעיהו · מג · ז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבוֹדִ֖י בְּרָאתִ֑יו יְצַרְתִּ֖יו אַף־עֲשִׂיתִֽיו׃
תרגום יונתן
רש"י
"יצרתיו אף עשיתיו" - תכנתיו בכל הצריך לו, והכנתי הכל.
כלומר, אע"פ שעברו בגולה ובצרה, כבר הכנתי להם כל צרכי גאולתם.רד"ק
או אמר כל הנקרא בשמי מישראל, והם הצדיקים, כי יִצְרְפֵם האל בצאתם, והטובים ימלטו, כמו שאמר "כל הכתוב לחיים בירושלים", והם הנקראים בשם ה'.
"ולכבודי בראתיו" - כמו שאמר "בוראך יעקב ויוצרך ישראל", שהם מכירים ויודעים כי האל בראם וברא העולם, והם מודים בזה, והנה הם נבראים לכבוד האל, כי הם מודים בו ומודיעים:
- שהשם ברא יצירת האדם מאין ליש (לא מאין ממש, שהרי נברא מן העפר, אלא כיון שלא נברא מכמותו שהוא בשר כאלו נברא מאין),
- היצירה - תקון אבריו,
- העשיה - תקון מזונותיו וצרכי גופו; לפיכך אמר "עשיתיו".
לפיכך צריך האדם להתבונן ביצירת האדם ומתקון איבריו, היאך נעשו בחכמה ובתקון פרנסתו מיום הולדו, וזאת החכמה מביאה האדם להכיר בוראו ולשבחו ולהודות לשמו, וזהו כבוד האל.
לפיכך אמר: ישראל, שבראתיו לכבודי, והוא מתבונן במעשי ומודה על יחודי, דין הוא שאוציאנו מהגלות.
ויש לפרש הפסוק על העולם כולו, לפי שאמר "אומר לצפון תני וגו'", אמר: אני ראוי לצוות לארבע רוחות העולם, כי כל העולם הוא הנקרא בשמי, כמו שאמר (בראשית א א): "בראשית ברא אלהים את השמים וגו'", ולכבודי בראתיו, שהוצאתיו מאין ליש, כי לא היה שם דבר שנברא ממנו:
"יצרתיו" - צורותיו וגבורתו.
"עשיתיו" - ר"ל תקון פרטיו. ויונתן תרגם: "כל דא בדיל וגו':"מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כל הנקרא בשמי" - כל ישראל, הנקראים בשם עם ה'.
"ולכבודי" - הנעשה להתכבד ולהתפאר בהם, כמו שכתוב (ישעיהו מט): "ישראל אשר בך אתפאר".
"בראתיו וגו'" - ר"ל, כבר הכנתי לו כל צרכי הגאולה, אין מחסור.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ישעיהו · מג · ז · >>