מ"ג ישעיהו מא יב


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך

מנוקד: תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֶּךָ.

עם טעמים: תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

תִּבְעִינוּן וְלָא תַשְׁכְחִינוּן לְאַנְשֵׁי מַצוּתָךְ יְהוֹן כִּלְמָא וּכְלָא מִדָעַם גַבְרִין דַּהֲווֹ מִתְגָרִין לְמֶעְבַד עִמָך קְרָב:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אנשי מצתך", העושים מצה עמך (כי יש הבדל בין מצה ומריבה, מריבה בפה ומצה היא בהכאה) אותם "תבקשם" אתה, תחת כי בקשוך המה עד עתה להכותך, אבל לא תמצאם.

  • ד) הלוחמים על נפשך במלחמה להכותך נפש, וזה "אנשי מלחמתך" הם "יהיו כאין וכאפס", בשעת מלחמה יהיו כאין ואחר המלחמה יהיו כדבר שאפס ותם ואיננו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יהיו כאין וגו'" - כפל הדבר פעמים רבות לגודל האבדון

"תבקשם" - אפילו אם תבקשם לא תמצא את אנשי מצותך

מצודת ציון

"מצתך" - ענין מריבה כמו הן לריב ומצה תצומו (לקמן נח)

"וכאפס" - דבר שאין בו ממש