פתיחת התפריט הראשי


לג. כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הוא [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא [היא] למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה

מנוקד: כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הוא [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ.

עם טעמים: כִּֽי־עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙ תָּפְתֶּ֔ה גַּם־הוא [הִ֛יא] לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻרָתָ֗הּ אֵ֤שׁ וְעֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה נִשְׁמַ֤ת יְהוָה֙ כְּנַ֣חַל גָּפְרִ֔ית בֹּעֲרָ֖ה בָּֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ערוך מאתמול" - יום שני לבריאת עולם יום שיש לו תמול ואין לו שלשום

"תפתה" - גיהנם שכל המתפתה ביצרו נופל שם

"למלך הוכן" - לצורך סנחריב וחילו

"מדורתה" - לשון אש נסקת מערכת עצים על האש קרויה מדורה

"נשמת ה'" - נפיחת רוחו

"בוערה" - בוערת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", ואם תשאל מה היה סופו של סנחריב המלך בעצמו, משיב "כי ערוך מאתמול תפתה", כי בניו הכוהו בחרב, וחז"ל קבלו בזה (סנהדרין צ"ה) כי הכין את בניו להקריב אותם לע"ז ולכן קדמו להרגו, והנה המקום שבו הקריבו הבנים לע"ז היה נקרא תופת כמ"ש (ירמיה ז' ל"א) ובנו במות התופת אשר בגיא בן הנום לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש, מספר כי תופת זה שהכין סנחריב לבניו היה בשביל עצמו כי עי"ז נהרג, עז"א כי ערוך מאתמול תפתה, שבו רצה לשרוף בניו לע"ז, אבל "גם היא למלך הוכן", שלכן בניו הרגוהו, למלך אשר "העמיק והרחיב" את התפתה, והגם "כי מדורתה אש ועצים הרבה" לשרוף את בניו לע"ז "אבל נשמת ה'" ורצונו "בערה בה כנחל גפרית", עד שנשרף בו עושה המדורה בעצמו כנחל הנמשך ובוער למרחוק:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נשמת ה'" - ההבל היוצא מפי ה' שהיא כנחל של גפרית דולק בוערה שם בגיהנם והכל הוא דרך משל על מרבית היסורים

"מדורתה אש ועצים הרבה" - מדורת הגיהנם היא גחלי אש ושלהבת מעצים הרבה

"העמיק הרחיב" - האל העמיק והרחיב את הגיהנם להחזיק את כל המחנה הגדול של אשור

"גם היא למלך הוכן" - לצורך סנחרב וחילו

"כי ערוך מאתמול תפתה" - הגיהנם בוערה בחוזק רב כאלו נערך מאתמול ר"ל מזמן קרוב שלא נתקלקל הסדור עדיין

מצודת ציון

"ערוך" - ענין סדור

"מאתמול" - ר"ל מזמן קרוב וכן ואתמול עמי לאויב יקומה (מיכה ב)

"תפתה" - כן יקרא הגיהנם ע"ש שכל הנפתה ביצרו נופל בו וכן ותופת לפנים אהיה (איוב יז)

"הוכן" - מלשון הכנה

"מדורתה" - ענין תבערה כמו אגדיל המדורה (יחזקאל כד)

"נשמת" - ענין נשיבת רוח הפה כמו מנשמת אל יתן קרח (איוב לז)

"בוערה" - דולקת