מ"ג ישעיהו ל כב



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְטִמֵּאתֶ֗ם אֶת־צִפּוּי֙ פְּסִילֵ֣י כַסְפֶּ֔ךָ וְאֶת־אֲפֻדַּ֖ת מַסֵּכַ֣ת זְהָבֶ֑ךָ תִּזְרֵם֙ כְּמ֣וֹ דָוָ֔ה צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אפודת" - נוי

"כמו דוה" - יהיו מאוסי' בעיניך כנדה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"צא תאמר לו" - תאמר עליו צא חוצה וכן אמר חזקיה והוציאו את הנדה מן הקדש (דברי הימים ב' כט) ועל הפסל אמר

"תזרם כמו דוה" - תפזרם ותזרקם למרחוק כמו הנדה היושבת רחוק מבעלה בימי נדת דותה

"וטמאתם וגו'" - רצה לומר בעיניכם יהיה טמא צפוי פסילי הכסף וחגורת מסכת הזהב

מצודת ציון

"צפוי" - ענין חפוי וכסוי

"אפדת" - חגורה כמו ואפדת לו בחשב האפוד (שמות כ"ט)

"מסכת" - פסל הניצוק ממתכת וכן אלהי מסכה (שם ל"ד)

"תזרם" - ענין פזור למרחוק וכן זרה הלאה (במדבר י"ז)

"דוה" - כן תקרא הנדה כמ"ש כימי נדת דותה (ויקרא יב)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


"וטמאתם", תחזיקו אותם כדבר טמא, "ואת אפודת" הגם שהוא רק נוי ע"ז ותכשיטיה שאין חמורים כ"כ "תזרם" יהיו זר אצלכם "כאשה דוה" שמטמאה עפ"י דין תורה. ולא זאת לבד כי גם "צא" וצואה "תאמר לו" שיהיו משוקצים בעיניכם כצואה שהטבע משקצתו:

ביאור המילות

"תזרם". מלשון זר ונכרי:

"צא". צואה, וכן במסורה לית לשון טינוף:
 

<< · מ"ג ישעיהו · ל · כב · >>