מ"ג ישעיהו ל י



<< · מ"ג ישעיהו · ל · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים לֹא תִרְאוּ וְלַחֹזִים לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָרֹאִים֙ לֹ֣א תִרְא֔וּ וְלַ֣חֹזִ֔ים לֹ֥א תֶחֱזוּ־לָ֖נוּ נְכֹח֑וֹת דַּבְּרוּ־לָ֣נוּ חֲלָק֔וֹת חֲז֖וּ מַהֲתַלּֽוֹת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חלקות" - חנפיות "חזו" - הנבאו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ולחוזים" - ולנביאים

"נכוחות" - ענין דברים ישרים כמו כולם נכוחים למבין (משלי ט)

"חלקות" - דברים רכים וחנופה

"מהתלות" - ענין לעג כמו ואיש ברעהו יהתלו (ירמיהו ט

מצודת דוד

"חזו מהתלות" - הם אינם אומרים שהם מהתלות אבל הנביא קורא לדברי נביאי השקר מהתלות וכאלו הנביא אומר להם הנה תאמרו הנבאו לנו כדברי הנביאים האומרים שלום הלא דבריהם המה מהתלות ולא דברים ישרים

"דברו לנו חלקות" - דברו כמו נביאי הבעל שמחליקין דבריהם ומחניפין לומר שלום יהיה לכם

"לרואים" - לנביאי האמת יאמרו לא תראו נבואה למען הגיד לנו

"לא תחזו לנו" - לא תנבאו לנו נכוחות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר אמרו לראים", הרואים הם הנביאים המוכיחים על דברים שבין אדם לאדם, להם אמרו לא תראו ותביטו על ענינים אלה להוכיח עליהם.

"ולחזים" המוכיחים על דברים שבין אדם למקום וצופים במראות אלהים אמרו "לא תחזו לנו נכחות", שהם דברים המקבילים נכח ה', עתה מבאר דבריו (והמאמרים מגבילים) "אל הראים אמרו דברו לנו חלקות", דברים חלקים וחנופה כהאי דבר חוזאי שא"ל פרע ליה בית השחיטה, "אל החזים אומרים חזו מהתלות", הם דברי צחוק כמו נביאי השקר שאמרו דברים שאין בהם ממש:

ביאור המילות

"ראים, חזים". פעל חזה, בא תמיד על ראיית הלב בעינים הפנימים, אם יצייר בנפשו תמונה דמיונית, או ציור שכלי, נאמר שחזה בעין הדמיון או השכל, ועקרו בא על ציור הבב"ת והבלתי גשמי בדרך מוגבל וגשמי ותמונה דמיונית, וע"כ בא על מחזה אלהים תמיד, כמ"ש ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה, מ"ש ביד הנביאים אדמה, מבאר מ"ש ואנכי חזון הרביתי, שהוא שהשיגו הנביאים דמיונות, ויהיה חזה משתתף עם שאול עשינו חוזה (למעלה כח), גבול בענינים הבלתי מוגבלים, ומצד זה יקרא הנביא הצופה במראות אלהים חוזה, והרואה בעיני בשר על עניני העם לישר מעשיהם בין אדם לחברו היה נקרא רואה, שמואל היה שופט ודן בין אדם לחברו, ונקרא רואה, וזה כונת הספור לפנים בישראל כה אמר האיש וכו' לכו עד הרואה, כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה (ש"א ט'), ומובן במ"ש וחלקות הוא הפך התוכחה, מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון (משלי כח כג).

"ונכחת", נגד המקום ע"ל (נט יד):
 

<< · מ"ג ישעיהו · ל · י · >>