מ"ג ישעיהו לד ז



<< · מ"ג ישעיהו · לד · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם אַבִּירִים וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָרְד֤וּ רְאֵמִים֙ עִמָּ֔ם וּפָרִ֖ים עִם־אַבִּירִ֑ים וְרִוְּתָ֤ה אַרְצָם֙ מִדָּ֔ם וַעֲפָרָ֖ם מֵחֵ֥לֶב יְדֻשָּֽׁן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראמים עמם" - עם העתודים הכתובים למעלה "אבירים" - פרים בריאים וגדולים כמה דאת אמר אבירי בשן כתרוני

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מדם" - ארצם יהיה שבע מן הדם והעפר יהיה שמן מן החלב

"וירדו ראמים עמם" - הראמים ירדו על המטבח עם הכרים והעתודים ר"ל המלכים עם השרים 

מצודת ציון

"ראמים" - שם חיה גדולה

"אבירים" - בהמות חזקים

"ידושן" - מלשון דשן ושמן

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירדו ראמים עמם", כי שאר עכו"ם ומלכיהם גבוריהם ושלטוניהם יתחברו אל אדום וירדו עם מפלתם, "ורותה ארצם", ידוע כי הארץ השמנה מחלב לא יבלע בה דם, אבל תחלה תרוה מדם ואח"ז ידושן עפרה שלמעלה מחלב, (והנמשל תחלה יהרוג אדום שזה הדם "חרב לה' מלאה דם", ואח"כ יכבוש בצרה שהוא משל החלב "הדשנה מחלב)":

ביאור המילות

"ארצם עפרם". פה הארץ למטה והעפר עליה, כמו שהוא בכ"מ שידבר בבחינת הארץ עצמה (ע"ל כו ה'), וכן אם יזקן בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו (איוב יד), כי מדם תרוה תחלה, ויבלע בעומק הארץ, והחלב אינו נבלע בעומק:
 

<< · מ"ג ישעיהו · לד · ז · >>