מ"ג ישעיהו לג ט



<< · מ"ג ישעיהו · לג · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָבַ֤ל אֻמְלְלָה֙ אָ֔רֶץ הֶחְפִּ֥יר לְבָנ֖וֹן קָמַ֑ל הָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ כָּֽעֲרָבָ֔ה וְנֹעֵ֥ר בָּשָׁ֖ן וְכַרְמֶֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבל" - ל' אבילות

"קמל" - יבש ונכרת

"היה" - ל' עבר הוא

"השרון" - שם מחוז מרעה בהמות כמו ששנינו אילים ממואב עגלים משרון

"כערבה" - חורבה

"ונוער" - ל' תשנוק כמו (שמות יד) וינער ה'

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אבל" - ענין השחתה כמו תאבל הארץ (הושע ד)

"אמללה" - ענין כריתה כמו בשם ה' כי אמילם (תהלים קיח)

"החפיר" - ענין בושה ומיאוס

"לבנון" - שם יער בא"י

"קמל" - ענין כריתה כמו קנה וסוף קמלו (לעיל יט)

"השרון" - הוא מקום שמן ודשן וכן חבצלת השרון (שיר השירים ב)

"כערבה" - ענינו כמו מדבר וכן ארץ ציה וערבה (ירמיהו לא)

"ונוער" - ענין הפלה הבאה מתנועה חזקה וכן גם חצני נערתי (נחמיה ה)

"בשן" - הוא מקום מרעה שמן כמ"ש שמעו וגו' פרות הבשן (עמוס ד)

"וכרמל" - הוא מקום שדות וכרמים 

מצודת דוד

"ונוער וגו'" - מקומות השמנים השירו והפילו פירותיהן ר"ל אין מגדל שם פירות

"החפיר" - הוביש ומאס את הלבנון וכרת האילנות

"היה השרון" - מקום המרעה נעשה שממה כמדבר

"אבל" - השחית הארץ ונכרתה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבל ואמללה ארץ", יהודה בכלל, "והחפיר לבנון" כי החריב היער ואח"כ החריב גם "השרון" עד שהיה כערבה, ואח"כ "נער גם בשן וכרמל", חושב כסדר שכבש והחריב:

"(תשובת ה')" אולם עתה שהחריב את הכל:

ביאור המילות

"אבל אמללה". ע"ל (כד ד'), אומלל יותר מאבילות, וכן קמל מן החפיר, וארץ זכר ונקבה, שרץ ארצם צפרדעים:
 

<< · מ"ג ישעיהו · לג · ט · >>