מ"ג ישעיהו לב ח



<< · מ"ג ישעיהו · לב · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָדִיב נְדִיבוֹת יָעָץ וְהוּא עַל נְדִיבוֹת יָקוּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָדִ֖יב נְדִיב֣וֹת יָעָ֑ץ וְה֖וּא עַל־נְדִיב֥וֹת יָקֽוּם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על נדיבות יקום" - בשביל נדיבותיו תהיה לו תקומה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נדיבות" - נתינת המתן

"יקום" - ענין עמידה והוא הפוך ההעברה 

מצודת דוד

"ונדיב" - אבל הנדיב מתייעץ בנפשו לעשות נדיבות והוא עומד על נדיבות רצה לומר לא בלבד יחשוב אלא עומד הוא על נדיבות ולא יעבור ממנו ואם כן אינו דומה לנבל וכילי לא במחשבה ולא במעשה ואיך א"כ יהיו נקראים בשם נדיב ושוע

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונדיב", הוא בהפך, "כי נדיבות יעץ", עצת לבו ומצפונו הוא מלא נדיבות לותר משלו.

"והוא על נדיבות יקום", מבאר במ"ש החוקר כי גדר הנדיב שלא תהיה הנדיבות ענין מקרי בלתי נדרש לעצמו רק בעבור איזה תכלית חוץ מן הנדיבות בעבור אהבת עצמו, לשם ותפארת או בעבור ענין אחר מדומה, עד שהוא עצמו הוא תכלית הנדיבות, והנדיבות רק אמצעי אליו להגיע אל ידו אל הדבר הטוב בעיניו, באופן שהנדיבות קיים ונצב עליו, והוא היסוד אליו, רק שצריך שתהיה הנדיבות ענין עצמי נדרש לעצמו, יבוז בעבורו אהבת עצמו וכל תועליות וערבות המדומים, כולם לא יהיו רק אמצעים אל הנדיבות שהיא התכלית להם והיסוד אשר עליו ישענו באופן שהוא עצמו על נדיבות יקום, לא שהנדיבות יקום עליו:  

<< · מ"ג ישעיהו · לב · ח · >>